|
|
עמוד:193
מתקופת הברונזה המאוחרת אין כל שרידי יישוב בתל חברון . כיוון שבמקומות אחדים נחשפה שכבת הברונזה התיכונה על ידי ארוזיה , ופער זה נקבע בשתי החפירות שנוהלו באתר , הרי העדרם של חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת מוכיח בוודאות מסקנה זו . האמונד חשף כאן קברים עשירים בני התקופה , והוא מדווח גם על המשכיות באחד הקברים , מתקופת הברונזה המאוחרת לתקופת הברזל '" . / בטרם נסקור את השכבות מתקופת הברזל 2-1 א ( שכבות _, (* 5- * 6 יש לדון בקצרה בחלוקה הפנימית של תקופות אלה . עם פרסומן של שכבות 2-3 בעזבת צרטה וחפירת עיבל , יש צידוק סטרטיגראפי , קראמי וכנראה גם היסטורי בחלוקת תקופת הברזל 1 בהר המרכזי של ארץ ישראל לשני שלבים : ברזל 1 א — משלהי המאה הי"ג (?) עד לשלהי המאה הי"ב לפנה"ס ( עזבת צרטה , 3 עיבל ;( 1-2 ברזל 1 ב — משלהי המאה הי"ב עד לאמצע המאה הי"א לפנה"ס ( עזבת צרטה . ( 2 אולם נראה , כי ראשית קיומם של טיפוסים רבים המשויכים לתקופת הברזל 2 א ( המאה העשירית לפנה"ס ) היא כבר במחציתה השנייה של המאה הי"א לפנה"ס . לפיכך , החלוקה המתאימה ביותר לשיכוב בחברון ולאתרי הסקר היא זו : ברזל ) 1 א-ב : ( משלהי המאה הי"ג עד לאמצע המאה הי"א לפנה"ס . ברזל 2 א : מאמצע המאה הי"א עד לסוף המאה העשירית לפנה"ס . להלן נראה , כי עדיין קשה להבדיל בחברון ובהר בין תקופות הברזל 1 א ו 1 ב . נוכל רק לציין , במקומות המתאימים , אם שכבה או אתר מתחילים בוודאות כבר בבתל 1 א , או שאי ן לקבוע את ראשית קיומם בתוך תקופת הברזל . 1 מתקופת הברזל 1 ( שכבה (* 6 נחפר מיתקן , ( 208 ) שמהותו לא נתבררה , וכנראה שייכים לה גם שני מבנים שטרם הגענו לרצפותיהם 232 ) ו — ( 259 כולם בשטח . S נראה , שבתקופה הקודמת עבר השטח סחיפה ממושכת , כשהיישוב היה נטוש , ועתה ייצבו המתישבים את פני השטח בטרסות מסיביות ( ק . . ( 233 החפירה עוד לא הגיעה לאזור המגע בין מבני שכבה * 6 לבין החומה הקדומה ; ויש חשש מבוסס , כי בשולי התל נסחפו כל השכבות הקדומות שמעל לחומה , לרבות השכבות מתקופת הברזל . מצבם של שרידי * 6 והגובה שלהם ביחס לחומה הנמצאת כ 15 מ' מהם , מתירים לשער שבוני השכבה השתמשו בחומה לפחות כבטרסה , שהעניקה גם הגנה מסוימת , ואולי אף חידשו את תיפקודה כחומה . אשר לקראמיקה הרי במיתקן , 208 במפולות המבנים , במילויים שונים ועל פני השטח יש עושר של חרסים קדומים ביותר מתקופת הברזל 1 א — קראמיקה מצוירת , שפות של סירי בישול במסורת תקופת הברונזה המאוחרת , וקנקני 'שפת צווארון' קדומים . 119 האמונד , , 1965 עמ' , 1968 ; 269 עמ' ; International Series , 299 ) , Oxford 1986 I . Finkelstein , 'Izbet Sartah : An Early Iron Age Site near Rosh Ha ' ayin , Israel ( BAR 120 . 257 א' זרטל ' , ההתנחלות הישראלית בהר מנשה , ' חיבור לשם קבלת התואר דוקטור , אוניברסיטת תל אביב _, תל אביב תשמ '' ו , עמ' 270-220 [ להלן : זרטל , תשמ"ו . [
|
|