הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:192

אף שראש התל ( המהווה כיפה סמויה במורד השלוחה ) הינו סחוף למדי , הרי בחלקים אחרים השתמרו עיים לעומק של 4 מ' ויותר . יחד עם זאת , ישנן שכבות שחלה בהן סחיפה קשה בעקבות תקופות נטישה ממושכות ו כך לגבי השרידים מתקופת הברונזה התיכונה שמעל ליסוד החומה , ולגבי כל השרידים מתקופת הברזל . שטח החפירה העיקרי הוא החתך , ( S ) האמור לחצות את התל מראשו לתחתיתו . כאן חפרנו עד כה שמונה שכבות ( המסומנות באופן זמני בכוכב , , (* 8- * 1 והגענו לראש שכבת הברונזה הקדומה . החתך ממוקם בסמוך לשטח , 13 בו חשף האמונד את החומה מתקופת הברונזה , ואף הגיע לסלע היסוד . אנו הרחבנו שטח זה , וחתך רוחב מקשרו לשטח . S מערבה _ל 13 נחפר שטח , G ובו נמצאו בעיקר שרידים מאוחרים . כאן זוהה קטע חומה נוסף , אשר נחפר _מבחק , על החלקלקה הצמודה אליו . בעברו השני של התל ( בצפונו ) נאלצנו להצטמצם ( בגלל הקראוואנים שהונחו שם לאחר תחילת החפירה ) לבדיקה קטנה בלבד בשטח F רב החשיבות . במזרח התל נוקה המעיין ( שטח . ( W מהחפירה עולה , כי ראשית היישוב בתל היא בתקופת הברונזה הקדומה , 1 ממנה נתגלו מבנים דלים _ומגורי מערות . " מתקופת הברונזה הקדומה 3-2 התגלו שרידים קראמיים רבים , המרמזים ליישוב מבוסס בתקופה הזו . מתקופת הברונזה הביניימית שרדו בסביבות חברון _קברי פיר אופיניים ; בתל עצמו לא זוהו שרידים מהתקופה , אך ישנם חרסים שעשויים להשתייך לה ( או לשלהי תקופת הברונזה הקדומה . ( בתקופת הברונזה התיכונה ( שכבה (* 7 שכנה בתל עיר מבוצרת בחומה אדירה ( בדומה לחומות התקופה משכם ושילה , ( המקיפה שטח של כ 20 עד 30 דונם . המיבנה היחיד שנחפר ( 230 ) מכיל מילוי עשיר של קראמיקה ועצמות בעלי חיים , שיש מקום לקשרן לפעילות פולחנית . במילוי זה נתגלתה התעודה TH 1 מחברון ( ראה לעיל . ( כן מכיל המילוי קראמיקה מכל שלבי תקופת הברונזה התיכונה , ובחלקו התחתון ( שטרם נשלמה חפירתו ) נמצאו חרסים רבים מהאלף השלישי לפנה"ס . לפיכך , לא ניתן עדיין לתארך את בניית העיר , ושכבה * 7 עוד תחולק בוודאי _לשכבות מישנה . מכל מקום , היישוב חדל להתקיים במהלך המעבר מתקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה המאוחרת , כנראה במאה הט"ז לפנה"ס . אין ספק , שקטעים ( אולי נרחבים ) מהחומות נותרו בולטים על פני השטח , כפי שהמצב עד היום . ניתוח סוגי _בעלי החיים על פי מימצא העצמות מחדר 230 מראה רוב מוחלט לצאן 94 . 6 ) אחוז ) ביחס לבקר 5 . 4 ) אחוז , ( במידה שהיא יוצאת דופן אפילו לגבי אתרים הרריים . " יש בכך רמז ברור לאופיה הפסטוראלי של החברה בסביבות חברון . כן יש לציין את ההתפלגות הבלתי הומוגנית של גילי הצאן : לפי המדד המדויק ביותר של השיניים , כ 40 אחוז היו בני 3-0 חודשים , ושאר 60 האחוז היו מעל לגיל שנתיים . נתוני סחוסיות העצמות תואמים לכך : 37 . 1 אחוז טלאים מול 62 . 9 אחוז בוגרים . 117 אנו מסתמכים כאן עדיין בעיקר על האמונד , , 1965 עמ ' , 1968 : 268 עמ' 118 . 256 עופר , בדפוס . העצמות זוהו על ידי פרופ' ש' הלווינג ועוזרתו ורד לוי , ואני אסיר תודה להם על הנתונים שהעמידו לרשותי .

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר