הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:189

הינו נרחב ונוח יותר מבחינה טופוגראפית , בולטת ההדלדלות היישובית דרומה — בהתאמה להתמעטות המשקעים ומקורות המים . ואכן , החלוקה הגיאוגרפית יישובית הבסיסית _בהר יהודה היא בין צפון ההר לדרומו . החלוקה בקו _מזרח מערב ( ספר המדבר , גב ההר , אשדות ) היא משנית בלבד . לכל אורך ההר האשדות הם אזור צר יחסית 1 היישובים בראשם שייכים למערכת של גב ההר ; ואילו במורדותיהם מתפתח מיבנה יישובי עשיר ומעניין — אלא שיש לשייכו לשפלה יותר מאשר להר . כך גם לגבי אזור הגבעות הנרחב של הערקוב , בצפון מערב ההר . אשר לספר המדבר , הרי שבצפון הוא נוגע ומשולב בגב ההר , ואין להפרידם . בדרום מתרחב ההר במידה ניכרת לאורך שני קמרים מקבילים , וכאן יש קיום לספר מדבר נפרד . בגלל אופיו ה'נגבי' של דרום ההר בכללו , הרי רב המשותף בין עיקר האזור לבין ספר המדבר שלו . המעבר בין דרום ההר לצפונו אינו חד ומוגדר . אזור הביניים נמצא בערך במרכזו הגיאומטרי של ההר , שם מתפצל גם קמר יהודה הצפוני לשני קמרים . כאן שוכנת חברון ; באופן סכמאטי נעביר בסמוך לה את הקו המפריד בין צפון ההר ( כ 320 קמ"ר ) לבין הדרום _> כ 380 קמ"ר . ( צפון ההר . יחידה זו משתרעת לאורך קמר יהודה . קו פרשת המים הארצית עולה כאן מירושלים ( _כ 750 מ ( ' לכיוון דרום מערב , עד לשיאיו בחלחול ובחברון 1 , 020 ) מ . ( ' רוחב היחידה 12-10 ק"מ בלבד , בהיותה מוגבלת ממזרח על ידי המדרונות היורדים למדבר יהודה , וממערב על ידי אשדות ההר התלולים . כמות המשקעים עולה במעט על 600 מ"מ , כמות היורדת בתלילות לכיוון _מדבר יהודה , ובמתינות לכיוון דרום ההר . האזור עשיר במעיינות . ממזרח גובל מדבר יהודה ממש בלב האזור . לפיכך , לא ניתן להצביע על יחידה נפרדת של ספר מדבר , אף שיש יישובים הנושאים אופי של יישובי ספר מדבר ( הבולט שבהם הוא תקוע . ( ממערב יורדים אשדות תלולים אל אזורי גבעות נמוכים יותר : בצפון זהו _אזור ביניים מבותר — 'משולש הערקוב , ' בעל אופי שבין הר לשפלה , הקשור יותר לאזורים שמצפונו _> > ° ; דרומה יותר כבר גובלת באזור שפלת יהודה עצמה . גם האשדות אינם יכולים להוות כאן תת יחידה של ההר ; היישובים שבראשם נמצאים למעשה בגב ההר , ואלה שבמדרגות הביניים הנמוכות יותר שייכים לשפלה . דרום ההר . כאן מתפצל קמר יהודה לשניים : קמר ד'הריה מהווה את המשכו הישיר לדרום מערב , בעוד שקו פרשת המים הארצית פונה דרומה . האזור כולו מתרחב אפוא , ובד בבד לובש אופי שחון יותר ויותר . מקורות המים מידלדלים עד להיעלמם כליל ; כמות המשקעים ברוב האזור נמצאת מתחת לקו 400 המ"מ ( ויורדת בהדרגה עד _כ 300 מ"מ , ( כך שלא ניתן להסתמך עוד על גידולים חקלאיים כמקור פרנסה יחיד . יחידת דרום ההר , להבדיל מצפונו , נחלקת לשתי יחידות מישנה — אגן נחל חברון וספר המדבר . אגן נחל חברון , המוביל לבאר שבע , משתרע בין קמר ד'הריה לשלוחות יטה וסמוע . בצפון האגן קיימים מקורות מים עד סהל א דלבה , עמק בו שופעים שני ריכוזי מעיינות 110 קונדר וקיצ'ינר , , 1883 עמי . 5-4

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר