|
|
עמוד:184
לאפשרות שהגיעו מצפון , מקרב האוכלוסיה שהתנחלה בהר אפרים . השערה זו משתלבת עם המסקנה , שהגעתם להר חלה מאוחר יחסית , אם נניח כי הופעתם חלה כשבאפרים כבר התקדם תהליך ההתנחלות . לאפרתים היה קשר מסוים לאוכלוסיות במואב , כעולה ממסורות דוד וממגילת רות . ייתכן , כי לתקופה שבין ראשית ההתנחלות לראשית המלוכה יש לקשר גם את התיישבותן של משפחות לוי בדרום הר יהודה . בניגוד להשערות שרווחו במחקר , אין עדות או רקע מתאימים להושבתם שם כחלק ממנגנון ממלכתי או פולחני . ריכוזן יוצא הדופן של שבע ערי לויים בדרום יהודה , אפילו לא מסביב למקדש מרכזי כלשהו , צריכה להתפרש כהתפתחות מהתיישבות חילונית רגילה , המשתלבת בתמונה הכללית של התנחלות המשפחות באזור יהודה . העדר מסורות קדומות מרמז לכך , שהתיישבותם לא חלה בראשית ההתנחלות . מסורות שכם עשויות לרמוז על רקע קדום של נדידה ברחבי ההר המרכזי , אך אין בכך ודאות . בימי שאול ודוד הם כבר נעדרי כל סממן נוודי ובעלי התמחות פולחנית מובהקת ( שאמנם ייתכן כי היתה להם כבר משלב קדום בתולדותיהם . ( אחרונים בסדר ההתנחלות באזור הם הקינים והירחמאלים . מושבם עוד בימי דוד היה בנגב המקראי , ביישובי ארעי של נוודים למחצה . שלל העמלקי נשלח אמנם ל'ערי' הקיני _והירחמאלי , אך דווקא ציון זה מייחד את יישוביהם משאר ערי האזור , שנזכרו בשמן המפורש . הירחמאלים לא היו מעורבים במאורעות היסטוריים הידועים לנו , אך מרשימות היחש עולה מעמדם הנכבד , כמו גם נוודותם המלאה בזמן שחובר החלק העיקרי של הרשימות — לדעתנו , ימי דוד או סמוך להם . אשר לקינים , ידיעותינו עליהם מצטרפות לכלל התמונה של התנחלות יחידה משפחתית במקביל להתגבשות מסגרת _לאומית ממלכתית , בה היא משתלבת . לראשונה הם מופיעים בנודדים במדבריות מדרום מזרח ליהודה ; מאהליהם נמצאים בתחום הנגב המקראי , ביחד עם משפחות העמלקים . עם הופעת שאול באזור הם נתבעים להחליט על יחסם למדינה הלאומית המתגבשת בסמוך להם ; הם אינם יוצאים נגדה , ותוך דור אחד אנו מוצאים אותם כחלק ממנה ( עם המלכת דוד , ( בעודם נוודים למחצה . הופעתם הבאה במקורותינו היא כנותני שם ליישוב קבע בדרום מזרח ההר ( הקץ , ( יישוב שהוא חלק מקבוצת ערים ( הקשורות אליהם (? בממלכת יהודה . התיישבותן של כל הקבוצות הללו באזורים סמוכים , ולעתים אף זו בתוך זו , הגבירה את המכנה המשותף ביניהן . הדחיפה לאיחודן במסגרת אחת היתה , כמו ברוב המקרים , הופעתם של אויבים משותפים — הפלשתים מחד , ופושטי ספר המדבר , ובראשם העמלקים , מאידך . מסיבות שנבהיר להלן , התמקד גיבוש זה מראשיתו דווקא באזור בנימין : שם הומלך שאול , מרד בפלשתים והקים יחידה מדינית לאומית לאוכלוסיה המתנהלת . תושבי הר יהודה קיבלו את מרותו והצטרפו ליחידה שהקים , ושאול נלחם באויביהם המקומיים — העמלקים . בכל זאת , לתושבי אזור יהודה לא היתה עדיין כל מסגרת משל עצמם ; עובדה המתחזקת נוכח תמיכתם הבלתי מסויגת בשאול כנגד דוד , ולמעשה נגד משפחת האפרתים כולה , חרף היותה משפחה מיהודה . רק עם התפוררותה של ממלכת שאול , אחרי התבוסה בגלבוע , יוצרים תושבי הר
|
|