הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:181

משפחות יהודה לאדום ולשבטים ועמים אחרים ( לעיל , ( ויש לשקלם כשבאים לסכם את טיב האוכלוסיה המתנחלת ומערכת קשריה הפנימיים והחיצוניים . רשימת ערי הלויים רשימת ערי הלויים ( יהושע כא = דברי הימים א , ו לט-ס 0 כוללת תשע ערים ביהודה . מההר נזכרות שש ערים ( ובדרומו בלבד ) — חברון , יתיר , אשתמוע , חלן , דביר , יוטה . בשפלה שלוש ערים נוספות — לבנה , עשן ובית שמש . ריכוז זה מהווה חריגה בולטת מהסכמטיות המופרזת של הרשימה , שבה מוקצות לכל שבט ארבע ערים , _על מנת להגיע למניין של . 12 x 4 = 48 אמנם כבר העורך ( המחבר (? המקראי מצדיק זאת בכך , ששמעון ויהודה נטלו חלק אחד ברשימה ו אך גם אז היה המניין צריך לעלות לשמונה ערים בלבד , ולא תשע , שמהן רק אחת ( עשן ) עשויה להיחשב על שמעון . גם בתוך יהודה אין פיזור הערים הומוגני , והדבר אומר דרשני . לשיטתו של ולהאוזן , כל הרשימה הינה _בלתי היסטורית ומלאכותית ; אולם מכך מתחייב הסבר ( שלא ניתן ) לחריגה הבולטת מהסכימה . קליין , בעקבות אוהלנבורג , הופמאן ולהר , חוזר ומבסס רקע היסטורי לרשימה , בטענה כי מקורות בלתי תלויים מעידים שבערים רבות מתוכה ישבו לויים . אולברייט הביא את הניתוח המקיף ביותר של כל השמות בשתי הרשימות המקבילות . מסקנתו החשובה היא , שאלה שתי גירסות משובשות של רשימה מקורית , שבה אכן היו 48 ערים . לשיטתו , נוספו לרשימה הזו חברון ושכם ( _ערי מקלט שלא נכללו ב ;( 48 השמטות ושיבושים החזירו את המספר ל , 48 אלא שביהודה / שמעון נותרו כל השמונה המקוריות _ועימן חברון , וכך עלה המספר לתשע . הסבר זה דחוק משהו , ובוודאי שאינו מסביר את התפרושת המיוחדת של הערים בתוך יהודה . מזר מספק את הפרשנות ההיסטורית : הערים הן מרכזי מינהל שאיתן שלמה הצעיר בסוף ימי דוד , וללויים היה תפקיד מרכזי בפולחן ובמינהל הממלכה כאחת ( השווה : דברי הימים א , כג-כ 0 מכלול הערים מתאים לתחום הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה , אך הערים מקובצות בכמה גושים נפרדים . לדעת מזר , נועדו גושי ההתיישבות של הלויים לחזק את ספר הממלכה או אזורים בעייתים בתוכה . ריכוזם 79 ולא עין — ראה . Volume New York 1945 , pp . 61 , 66 , ns . m-k W . F . Albright , 'The List of Levitic Cities ' , Louis Ginzberg Jubilee [ להלן : אולברייט , . [ 1945 — _rrnv ) J . _WeWhausen , Prolegomena zur Geschichte Israels , Berlin 1878 , pp . 159-162 80 י' ברכיהו [ תירגם , [ אקדמות לדברי ימי ישראל , _תל אביב תרצ"ח . ( 81 ש' קליין , 'ערי הכהנים והלויים וערי מקלט , ' נ' סלושץ ( עורך _ymp , ( לזכר א"מ מזיא , ירושלים תרצ"ה , עמ' Hypothese , Berlin 1904 ; M . Lohr , Das Asylwesen im Alten Testament ( Schriften der Munchen 1895 ; D . Z . Hoffman , Die wichligsten Inslanzen gegen die Graf-Wellhausen S . Ohlenberg , Die Biblischen Asyle in Talmudischen Gewande , ; 106-81 _oVlK 82 Konigsberger Gesellschafl , VII , 3 ) , Konigsberg 1930 83 . 1945 _^ " מזר , תשכ"ז _; הנ"ל , תשל"ד . 84 וכך גם _אהרוני — למשל , , 1974 מפה . 108

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר