הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:178

אבי עופר היחש של יהודה מתאימה יותר מכל לתמונה היישובית מימי דוד — בזהות היישובים , במספרם ובפיזורם הגיאוגרפי . בכך נוסף נדבך חשוב לתיארוך הרשימה לימי דוד או סמוך להם ( כהצעות נות וגליל , ( וגם חיזוק להנחה , שעיקר הרשימה הוא הומוגני ומשקף תקופה אחת , וזאת בלי להיזקק כלל לטקסט הבעייתי . המשפחות _וקשריהן . היבט נוסף של רשימות היחש שאינו תלוי בניתוח הטקסט , גלום בשמות המשפחות עצמן . השוואת השמות לאונומסטיקון המקראי של שבטים ועמים אחרים , מעלה תמונה מפתיעה , עליה עמד כבר בשעתו א' מאייר , מבלי שזכתה לניתוח נוסף . הערות לטבלה : הדיון המפורט במאות השמות שנבדקו חורג ממסגרת המאמר הנוכחי , ונמצא בעבודת הדוקטור של המחבר , שבהבנה . כאן נעיר רק על העקרתות הכלליים שביסוד הכנת הטבלה : השמות נלקחו בעיקרם מרשימות היוחשין שבספר דברי הימים א , א-יב , תוך השלמה מרשימות מקבילות במקרא במידה וישנן . כאן לא נמנו שמות שקיים ספק סביר אם היו שמות משפחות או שמות אנשים פרטיים , וכן לא זהויות שהוצעו המתבססות על שינר קל בצורת השם . מכל מקום , אחוז הזהויות ברשימה מרחיבה כזו דומה לתוצאות שבטבלה זו . נעיר במיוחד שלגבי אדום עולה מידת ההתאמה ל 36 % עם הכללת השמות המסופקים בהשוואה . לעניין בני קטורה ראה דיונו של י' אפעל , 231-240 I . Eph ' al , The Ancient Arabs , Jerusalem 1984 , pp . בולטת מידת הזהות הגבוהה בין שמעון וראובן לבין יהודה ( כולם מ'בני לאה (! ' מאידך מתמיה אחוז הזהות הנמוך ללוי , על רקע קירבתו היתרה ליהודה . אולי נובע הדבר מריבוי שמות מימי בית שני ברשימות לוי . E . Meyer , Die Israeliten und ihre Nachbarsiamme , Halle 1906 , pp . 328-354 69 טבלת זהות משפחות ביהודה ובשבטים ועמים אחרים

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר