|
|
עמוד:164
הראשונה של פסוק יד ביהושע טו קשורה לגירסת דברים ויהושע יד , בביטוי 'בני הענק' ובמושג ההורשה . מחציתו השנייה של פסוק יד היא הפתיח המקורי למסורת דביר , פתיח המקשר אותה אמנם למסורת כלב , אבל בגירסת במד'ו ( באזכור ששי , אחימן ותלמי , ילידי הענק . ( הקטע המקביל בשופטים א ( להלן ) מחזק את הפרדתו של פסוק יד לשניים ומסייע לשיחזור חלקיו . ההערה המאוחרת בשופטים א כ קשורה למחציתו הראשונה של פסוק יד ביהושע טו ' ) ויורש משם את שלשה בני הענק ;( ' ואילו גוף הסיפור שם ( שופטים א יב ) קשור למחציתו השנייה של פסוק יד ' ) ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי , (' ומלמד כי במקור הכה כלב , ולא הוריש , את ילידי הענק . השיחזור 'ויכה' מתאים להמשך האמור ביהושע טו טז — 'אשר יכה את קרית ספר ' ... וגו . ' גם הפועל 'ויעל' ( לדביר ) מתאים ללשון במד , 1 ' והזיקה הלשונית מודגשת על ידי אי ההתאמה למציאות הטופוגראפית ( שהרי חברון נמצאת בשיא גובהו של ההר המרכזי . ( מסורת דביר מתקשרת אפוא לרובד הקדום , המוכר לנו ממסורות חברון וכלב ( גירסת במד'ו . ( אולם מבחינה עניינית ( לא טקסטואלית , ( מתגלה מתח פנימי ברור בין עתניאל ועכסה לבין כלב , בפרט אם נבין את הסיפור כמבטא טיעונים לזכויות על קרקע ומים . מתקבל הרושם , כי במציאות בה נכתב וסופר הסיפור , היה צורך מיוחד להסביר את זכויותיהם של בני עתניאל הקנזי ועכסה על גולות המים , ואולי אף על דביר עצמה . נראה , שזכויות אלה לא היו מובנות מאליהן , והיה צורך להצדיקן , בפרט ביחס לבני כלב . לפיכך יש אפשרות , כי מסורות חברון ודביר היו נפרדות במקורן ואוחדו בשלב קדום , אולי אפילו בעת כתיבתן לראשונה , כפי שמשתקפת בגירסת במד 1 ' ויהושע טו . השערה זו מוצאת סמוכין באחידות הטקסטואלית של הגירסה הקדומה . פרט הדורש תשומת לב בהקשר זה הוא הקשר בין כלב לבין עתניאל בן קנז . עתניאל מוגדר כ'עתניאל בן קנז אחי כלב , ' ולעתים נוסף ציון 'הקטון ממנו' ( יהושע טו יז ; שופטים א יג ; ג ט . ( ברשימות היחש ( ראה להלן ) אין סימוכין לכך , ואף לא ניתן להבי ן מייחוש זה אם אחי כלב הוא קנז או עתניאל ( ואז קנז עשוי להיות אבי כלב . ( דומה , שמקובל לראות בעתניאל את אחי כלב , בעיקר משום שכלב נקרא לעתים 'קנזי . ' אולם הכינוי 'כלב בן יפונה הקנזי' ( במדבר לב יב ; יהושע יד ו , יד ) הוא כפל ייחוש , החשוד מראש בהיותו 'הדבקה' מאוחרת . לפיכך , ניתן להטיל ספק אם אכן הכלבים נתפשו מלכתחילה כקנזים ; וסביר יותר , שאין כאן אלא בנייה גיניאלוגית מאוחרת . ייתכן , שהיא באה להסביר ואולי גם להסדיר את היחסים בין הכלבים לקנזים , או שאין היא אלא פרשנות ספרותית : עורכים או מחברים מאוחרים טעו בהבנת 'עתניאל בן קנז אחי כלב , ' והוסיפו את הגלוסה 'הקנזי' כדי לפרש את הסתירה בין היות כלב בנו של יפונה להיותו אחי עתניאל בן קנז . האפשרות השנייה נראית יותר , לנוכח אי ההתאמה ליוחשין המוכרים לנו , והופעת הביטוי ברבדים מאוחרים בלבד . אל גירסת דברים א ויהושע יד יש לקשור גם את ההערה ביהושע יא כא > ב . כאן 25 בניגוד לדעתו של אולד , שם , עמ' 27 . 216 ש' _אחיטוב , 'עתני , ' אנציקלופדיה מקראית , ו , עמ' . 432
|
|