הר־יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית*

עמוד:161

ומספרים בשבח הארץ . העם נרגן בטענה , שהמרגלים המסו את לבבם בתיאור של יושבי הארץ : 'עם גדול ורם' ( נוסח אחר רב , ( 'ערים גדולות ובצורות בשמים , ' 'בני ענקים . ' ה' מעניש את העם בכך שלא יראו את הארץ , מלבד כלב בן יפונה , הזוכה בהבטחה לקבל את 'הארץ אשר דרך בה . ' גם משה נענש בכך שלא יבוא אל הארץ , אלא יהושע בן נון העומד לפניו יזכה לכך . הסיפור מסתיים בכך , שהעם מתחרט , מנסה לעלות בהר , אך האמורי היושב בהר ההוא יוצא לקראתם , ומכה אותם 'בשעיר עד חרמה . ' העם מוסיף לשבת בקדש , ולבסוף נוסע 'המדברה דרך ים סוף . ' מהספור ברור למדי , שיהושע לא נמנה עם המרגלים ולא זכה בהבטחה עקב מעשיו , אלא בשל היותו מחליפו של משה שנענש . לעומת זאת , הסיפור בבמדבר יג-יד מתאפיין בכפילויות רבות לכל אורכו , שלעתים אף סותרות בבירור זו את זו ( ו / או את גירסת דברים . ( האנשים נשלחים ממדבר פארן , במצוות ה . ' נמנים בהם כלב בן יפונה ויהושע ( או הושע ) בן נון . הם נשלחים לתור את ארץ כנען או לעלות בנגב ובהר . בתיאור מסעם יש תמיהה מסוימת : נאמר , כי הלכו ממדבר צץ עד רחב לבא חמת ( פסוק כא ;( אך ברור , כי תחילה הם עלו בנגב ובאו עד חברון ( פסוק כב , ( ושם כרתו את האשכול הידוע ונשאוהו במוט בשניים ( פסוק כג ;( מסתבר אפוא , שהם המשיכו ונשאוהו עד לבוא חמת וחזרה , היינו כ 700 ק"מ ... בשובם מדווחים האנשים פעמיים : לראשונה ( במדבר יג כז-כט ) הם מספרים בשבח הארץ ' ) זבת חלב ודבש ( ' אך מזהירים מפני העם העז , הערים הבצורות הגדולות מאד , וילידי הענק . על כך עונה כלב לכדו ( שם , ל : ( 'עלה נעלה וירשנו אותה ; ' ואילו האנשים טוענים ( שם לא , ( כי לא יוכלו לעלות . עתה ( במדבר יג לב-לג ) האנשים ( הנקראים כאן התרים , ( מדווחים שוב תוך כפילויות וסתירות ביחס לדיווח הקודם . כאן הם מוציאים את דיבת הארץ ( ארץ אוכלת יושביה , ( ומאידך מתארים את יושביה כאנשי מידות , שביניהם גם 'הנפילים בני ענק מן הנפילים . ' הפעם העדה היא הטוענת , כי לא יוכלו להכנס לארץ ( במדבר יד א-ה . ( יהושע בן נון וכלב בן יפונה , שניהם מן התרים , עונים לדיבה והם המספרים בשבח הארץ ( זבת חלב ודבש — שם , ו-י . ( גם תגובת ה' באה בשתי גירסות : לראשונה ( במדבר יד יא-כה ) ה' פונה אל משה ( בלבד ) ורוצה להשמיד את העם , תוך שהוא מציע למשה גמול , בכך שיעשה אותו לעם גדול . לבסוף נעתר ה' למשה , אך מעניש את העם בכך שלא יראו את הארץ , מלבד כלב בן יפונה ( לבדו , ( שיבוא 'אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה ; ' ואילו העם נשלח אל ' המדבר דרך ים סוף . ' עתה ( במדבר יד כו-לח ) פונה ה' שנית אל משה ואל אהרון . הוא מעניש את העדה בכך שימותו במדבר לאחר ארבעים שנות נדודים — כמספר הימים שתרו את הארץ . התרים מוציאי דיבת הארץ רעה מתים במגיפה ; מביניהם חיו רק יהושע בן נון וכלב בן יפונה . בקטע האחרון ( במדבר יד לט-נה ) העם מתאבל ומתחרט , מנסה לעלות בהר , אך העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא יורדים 'ויכום ויכתום עד החרמה . '

יד יצחק בן-צבי

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר