|
|
עמוד:158
ליבה של ארץ יהודה , ומשם התפשט לאזור הנרחב יותר . הכולל גם את מדבר יהודה , נגב יהודה ושפלת יהודה ( ומאוחר הרבה יותר גס את הר בנימין . ( שלהי התקופה הכנענית המצב היישובי חברתי של הר יהודה בשלהי התקופה הכנענית ניתן אך בקושי לשיחזור היסטורי . המקרא ממעט לתאר תקופה זו , תיאוריו נכתבו מאות שנים לאחריה וקשה להסתמך עליהם . משום כך נימנע כאן מדיון בסיפורי האבות הנוגעים להר יהודה ( בעיקר מסורות אברהם . ( בעייתיותם ההיסטורית כה רבה , שאין להסתמך עליהם ללא דיון מקיף החורג ממסגרתנו " . מידע היסטורי ראשוני , אם גם מקוטע ביותר וקדום לתקופתנו , הגיע לידינו משגילינו בחפירות חברון תעודה מתקופת הברונזה התיכונה — הלוח , thi שפוענח על ידי ענבר ונאמן . ' אופי הלוח , שהוא תעודה ארכיונית המכילה רשימות של בעלי חיים שהובאו לקרבן ( י , ( כמו גם טיב הכתיבה , ממקמים את תושבי חברון הנידחת כחלק אינטגרלי של התרבות האמורית בתקופת הברונזה התיכונה בכל הסהר הפורה . יש בתגלית רמז ברור להיותה של חברון עיר ממלכה , שרוב תושביה היו אמורים , אך היה בהם גם אלמנט חורי . ניתוח הרשימות של בעלי החיים מראה בלעדיות לצאן . אף שעשויה לחול כאן יד המקרה , יש בכך משום רמז לאופיה הפסטוראלי בעיקרו של האוכלוסיה בסביבות חברון ואף בעיר עצמה . לנוכח ההמשכיות התרבותית בתקופה הבאה , המוכרת בכל הארץ , יש בתמונה שלעיל רמז לאופי החברה הכנענית המאוחרת בהר יהודה , אשר ממנה אין בידינו כל מידע קונקרטי . אמנם בעבר זיהו את שוורדתה המופיע בתעודות אל עמארנה כמלך חברון ( או בכל מקרה דרום ההר ;( אך דומה , שכיום מקובל על החוקרים מיקומו באחת מערי השפלה . אולם למרות העדר מידע מסוים על הר יהודה , יש בידינו ידיעות כלליות רבות על כנען ואזוריה ההרריים בתקופה הכנענית המאוחרת . מאז תיאורו הקלאסי של אלט ברור , כי מרכז הכובד של התרבות הכנענית היה בעמקי הארץ , עם מספר רב של ערי ממלכה , בעוד שבהרים היה היישוב דליל יותר , אך היחידות המדיניות היו גדולות וחזקות יותר ( שכם . ( כן מתחזק בתקופה זו משקלם של העפירו , פליטי החברה הכנענית 11 השווה לאחרונה : _;> , _!>; 1975 , pp . 310-311 J . Van Seters , Abraham in History and Tradition , New-Haven-London ון סטרס , A . Ofer , 'Tablet THI from Hevron : the Archaeological / Regional Context ' , Tel Aviv 12 . [ 1975 [ להלן : עופר , בדפוס 13 Ancient Hebron' , Tel Aviv , 13-14 ( 1986-1987 ) , pp . 3-12 M . Anbar & N . Na ' aman , 'An Account Tablet of Sheep from 
|