|
|
עמוד:156
שמדרום לירושלים , ומשם מזרחה למעלה אדומים והלאה ; כלומר , היחידה הגיאוגרפית היסטורית שמדרום לירושלים , ולהלן נראה עד כמה יפה כוחה של חלוקה זו לאורך כל תקופת המקרא . כיום מקובל תכופות לכנות אזור זה בשם 'הר חברוך , כיחידת מישנה של הר יהודה רבתי , הכולל גם את הרי ירושלים והר בנימין ' . אף שגם הוא כינוי הולם , בדיון זה נעשה שימוש בשם 'הר יהודה . ' להלן ננסה להציג את התהליכים היישוביים וההיסטוריים של המעבר מהחברה הנוודית של תקופת הברונזה המאוחרת _בהר יהודה , אל החברה יושבת הקבע של תקופת הברזל , עד לשלב בו התגבשו המערך היישובי והמערך הממלכתי לאומי . על מנת לתחום היטב בין העובדות לבין המסקנות וההשערות , יוצג תחילה המידע ההיסטורי וניתוחו , _אחר כך העובדות הארכיאולוגיות וניתוח ההתפתחות היישובית , ולבסוף נסיון לסינתיזה . התמונה ההיסטורית מקראית טיב המקורות בבואנו לסקור את העדות ההיסטורית הכתובה על הר יהודה בולטת העובדה , כי אזור זה אינו נזכר כלל במקורות חוץ מקראיים מתקופות הברונזה והברזל ( למעט התעודה TH 1 מחברון , וראה להלן . ( החוקר נאלץ אפוא להסתמך על המקרא לבדו , בתוספת שיקולים כלליים העולים מידיעותינו החיצוניות על התקופה . מאידך , המקרא גופו מביא שפע עדויות ישירות ועקיפות על האזור . למעשה , הר יהודה הוא נושאן של כמה מהרשימות המפורטות ביותר במקרא — רשימת 47 הערים שבתחומו ( יהושע טו מח-נט , לרבות פסוק 59 ג שנשתמר בתרגום השבעים בלבד , ( רשימות היחש של יהודה , שרובן המכריע מתייחס להר ( דברי הימים א , ' ב-ד , ( ועוד חומר רב ומגוון . השם 'יהודה' המידע המקראי הראשוני הנוגע לאזורנו , אשר יש לו משמעות רבה להבנת תולדותיו דווקא בתקופות הנדונות , גלום בשם האזור . השם 'יהודה' מתייחס במקרא לאב האפונימי של השבט , לשבט עצמו , לחבל הארץ בו ישב השבט , לממלכת יהודה ולתחומי ממלכה זו . אם 'יהודה' הוא אכן שם פרטי , משפחתי או שבטי , הרי יחידה בשם זה שהתיישבה באזור נתנה לו את שמו ; אך אם ההיפך הוא הנכון , היינו שהשם גיאוגרפי , יש להטיל ספק בכך שלמקום הגיעה יחידה שבטית מגובשת ( שאז היינו מצפים כי תשמור על שמה השבטי , ( ויהיה סביר יותר להניח , כי היחידה החברתית 'יהודה' 1 למשל , מדריך ישראל 2 . 7 : 0 והשווה ש"א ליונשטאם _, 'יהודה , ' אנציקלופדיה מקראית , ג , עמ' . 488
|
|