|
|
עמוד:155
הר יהודה המקראי — מנוודות לממלכה לאומית * אבי עופר מבוא הר יהודה הוא החלק הדרומי בתוך גוש ההר המרכזי של ארץ ישראל . אזור זה מוגדר היטב ממערב ( הירידה התלולה לשפלה , ( מדרום ( המעבר לבקעת באר שבע וערד ) וממזרח ( המעבר האקלימי לתחום מדבר יהודה . ( לעומת זאת , אין גבול גיאוגרפי חד משמעי בצפון , בהמשך הגוש ההררי . גבול זה יש לקבוע אפוא מתוך שיקולים היסטוריים , ועל כן הוא עשוי להשתנות במהלך התקופות . נקודת המוצא הטבעית לגבי התקופה הנדונה היא התפישה המקראית של גבול זה , כפי שבאה לידי ביטוי בתיאור הגבולות של השבטים ( יהושע er יח : ( בקו המחבר את אזור קרית יערים אל הכתף * בנוסף לחלקו המכריע של פרופ' כוכבי בסיוע לצד הארכיאולוגי של המחקר , ולחלקו של פרופ' נאמן בסיוע למחקר ההיסטורי שבו , חובה נעימה לי להודות לשורה של אנשים ומוסדות , שסייעו ומסייעים לעריכת המחקר שביסוד מאמר זה : לחברי קיבוצי , קיבק השומר הצעיר 'מענית , ' שסייעו לי כעריכת המחקר , אשר קיבוצנו הוא הגוף העיקרי התומך בו . לדוד עמית , איש כפר עציון , ולמשפחתו , על האירוח החם והעזרה שלא תסולא בפז . לגדעון סולימני , עוזרי בניהול הסקר והחפירה לאורך כל הדרך . לחברי צוות הסקר והתפירה בשלבים השונים : תמי צבי ( דים ) ודיוויד וגנר ( סק , 0 נעמה אזולאי ( רשמת , ( מונטנה בילינגס ( צלמת , ( נואל מניה ( ארכיטקטית , ( גבי גלבוע ( מינהלה וניהול שטח , ( רז קלטר ( סקר וניהול שטח החתך , ( אייל גבעון ומגידי אל עוואדי ( ניהול שטחים . ( למכון לארכיאולוגיה על שם נדלר באוניברסיטת תל אביב ולחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה , במסגרתם התבצע המחקר , ולעובדיהם שסייעו לנו . לאנשי 'ועדת חברון' של החברה — רות עמירן , יוסף אבירם , אברהם ביק , משה כוכבי , ובראשם בנימין מזר . למועצה הלאומית למחקר ופיתוח , שסייעה בתקציבים נדיבים , ולאנשיה . לגורמים הרבים שסייעו למחקר בשלבים שונים : קיבק כפר עציון וחבריו ; חברת י . ב . מ . ישראל ; המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון ; המרכז על שם ג'ו אלון בלהב . ואם שכחתי מישהו בשוגג — עימו הסליחה . לאנסון רייני שבשיעורו התחלתי לעסוק בנושא של הר יהודה , ולמשה ענבר שתכניסני בסוד הבנת הטקסט המקראי . לישראל פינקלשטיין , שסייע בעצה ובהערות ל'יילוד' המאמר . ואחרונות חביבות — לשלומית ולסתיו , שנשאו בעול ועודדו ברגעים הקשים . המאמר נכתב ב . 1987 מאז נמשך הסקר בהר יהודה , ואף נעשתה בדיקה חוזרת מקפת של כל הממצא הקראמי הקודם ( לרבות הממצא מסקריהם של כוכבי וגוטמן . ( למרות שהתמונה הארכיאולוגית המוצגת במאמר נשמרה ואף חוזקה , הרי בכמה פרטים חשובים חלו שינויים . במיוחד נציין כי בבית לחם נתגלתה עדות ברורה ליישוב מן המאה ה 11 לפנה"ס _, ובח'רבת זויה נתברר קיומו של אתר התנחלות מן החזקים , שיש לקשרו למערכת _ה'חברונית , ' אתר הממשיך קיומו גם לאחר מכן כיישוב מרכזי . בנוסף , פותחה שיטה חדשה להערכת גודל האתרים בתקופות השונות , והיא עשויה להנמיך את אומדני האוכלוסיה שנקבנו במאמר זה .
|
|