|
|
עמוד:148
מיבנה בודד מסוג המגדל הנדון לא ידוע בין המבנים הכנעניים מתקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל . טיפוס האתר והמגדל בכללו מהווים חידוש בדגם ההתיישבות בארץ , וחדשנות זו היא ככל הנראה הביטוי הטוב ביותר לתהליך ההתנחלות . מצד שני . טכניקת הבנייה של המגדל בגילה מזכירה את מדרגות האבן ( טרסות ) שהתגלו בעיר דוד ויוחסו לתקופה הכנענית . המימצא באתר גילה דומה ביותר למימצא מחפירות העי ותל _אל פול תקופה . 1 מכלול כלי החרס כולל מבחר מצומצם של טיפוסי כלים . במקום אחר פרסמנו את המכלול _מבית המגורים בשטח 45 . c כאן מובאים טיפוסים של כלי החרס משני שטחי חפירה נוספים : שטח F ( איורים ( 10-9 ושטח g ( איור . ( 11 בדיקה כמותית של המימצא מבית המגורים בשטח c הביאה לתוצאות הבאות : 33 . 7 אחוז מן החרסים היו של פיתסי אגירה מטיפוס 'שפת הצווארון 16 . 6 ; ' אחוז היו של קנקנים מטיפוס 'כנעני , ' הניתנים להובלה ; 22 . 6 אחוז היו שברים של _סירי בישול , כמחציתם מטיפוס השומר על מסורת תקופת הברונזה המאוחרת וכמחציתם מטיפוס שראשית הופעתו היא בתקופת הברזל א 9 . 4 ; ' אחוזים בלבד היו של כלים פתוחים ( קערות וקדרות ;( ו 11 . 8 אחוז היו של כלים סגורים קטנים ( פכים , פכיות וכד . ( ' לא היו כלל חרסים מעוטרים בצבע , או חרסים מחופים או ממורקים . הרכב זה של המכלול הקראמי אופייני לאתרי ההר בתקופת ההתנחלות . אמנם בצורות הכלים ישנה המשכיות מן המסורת הכנענית של תקופת הברונזה המאוחרת , בדומה למכלולים הקראמיים בכל רחבי הארץ בתקופת הברזל א ; ' אולם הרכב המכלול שונה לחלוטין מזה המקובל בערי כנען ובאתרי מישור החוף בתקופת הברזל א . ' קנקן 'שפת הצווארון , ' שראשית הופעתו נקבעה למאה הי"ג לפנה"ס ( _על סמך הופעת קנקן בודד מסוג זה באפק 46 , ( הפך להיות כלי מקובל ביותר באתרי ההר ; וזאת ככל הנראה עקב התאמתו לתנאי הסביבה , ובמיוחד לצורך אגירת מים באתרי ההר , שרבים מהם מצויים הרחק ממקורות מים קבועים . אמנם קנקנן 'שפת הצווארון' אינו בלעדי לאתרי ההתנחלות הישראליים , שהרי הוא נפק גם באתרים כנעניים כמו מגידו , ועמוניים כמו סחב ; אולם הוא דומיננטי באתרי ההתנחלות בחבל ההר המרכזי ( בין עמק יזרעאל בצפון לאזור חברון בדרום . ( אין אפוא לראות בו מאפיין אתני , אלא סוג כלי שנבחר _על ידי המתנחלים בהר כמתאים ביותר לצורכי היום יום שלהם . הפגיון שנמצא ליד המגדל בשטח g ( איור ( 12 השתמר טוב , על אף שהיה מונח על רצפה אשר נמצאה סמוך לפני השטח . אורכו הכללי 22 . 4 ס"מ , ואורך התקע 7 . 2 ס"מ . סוג זה של פגיונות נפק החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופת הברזל א . ' _הפגי ק 44 קניון , , 1974 איורים ; 28-27 שילה , תשמ"ד , לוח 45 . 27 מזר , , 1981 ציורים . 8-6 46 ראה פ' בק ומ' כוכבי , 'ארמון המושל המצרי באפק , ' קדמוניות , 63-62 ( תשמ"ד , ( עמ' 47 . 50 אי זרטל ' , גורם המים והשפעתו על ההתנחלות הישראלית בהר מנשה , ' ש' בונימוביץ , מ' כוכבי וא' כשר ( עורכים , ( ישובים , אוכלוסיה וכלכלה _באק ישראל בעת העתיקה , תל אביב תשמ"ח , עמ' . 144-126 Archaeology inthe Levant , Warminster 1978 , pp . 1 16-126 M . Ibrahim , 'The Collared-rim Jarof the Early Iron Age ' , R . Moorey & P . Parr ( eds . ) , 48
|
|