פני התקופה: מלחמה כוללת,מדינה יהודית ריבונית וחלוקת ארץ־ישראל המערבית

עמוד:10

קשה היתה התחושה של אי הוודאות ושל מלחמת קיום שחייבה את היישוב היהודי לגייס את כל משאביו החומריים והרוחניים כדי להגן על קיומו וכדי להגשים חלום שי דורות ולהקים את המדינה היהודית . כמעט אחד למאה מהתושבים היהודים בארץ נפל בקרבות 4 , 024 ) חיילים וכ 2 , 000 אזרחים . ( ארבעה עשר יישובים נכבשו ונחרבו ( חמישה מהם שוחררו אחר כך , ( אחד עשר יישובים נהרסו כליל במערכה וכשלושים נפגעו קשה . היישוב איבד את המפעל ההידרואלקטרי בנהריים ואת מפעל האשלג שבצפון ים המלח . לעומת זאת המשיך חלק ניכר מהיישובים החקלאיים לשגשג , בהמשך לימי מלחמת העולם השנייה , בשל הצורך לספק מה שיותר מתצרוכת המזון של היישוב היהודי . לעמידתו של היישוב תרמו תרומה שאין לה ערוך תחושת הלכידות הפנימית של החכרה הלאומית היהודית והארגון הפוליטי והציבורי המגובש שהתפתח בתקופת המאנדאט . אף שמלחמת העצמאות היתה מהפכנית בדפוסיה ובתוצאותיה עבר היישוב היהודי ממסגרת ומדפוסים של "מדינה בדרך" למסגרת ולדפוסים של מדינה ריבונית כמעט ללא זעזועים ומשברים פנימיים . לעומת זאת , החברה הערבית פלסטינית בארץ ישראל , שיצאה למלחמה מתוך חולשה פנימית עמוקה ומקיפה , סיימה אותה בהתפוררות כל המסגרות הפוליטיות והחברתיות שלה . המלחמה החלה ביזמה ערבית והתנהלה בראשיתה בין היישוב היהודי ובין הציבור הערבי המקומי וקבוצות של ערבים מתנדבים שהסתננו ארצה . במהלך השלב הזה של המלחמה הצליח היישוב היהודי להשתלט על חלקי ארץ שונים , רובם בתחום השטחים שהוקצו למדינה היהודית בהחלטת האומות המאוחדות ב 29 בנובמבר , 1947 וליצור ביניהם רצף טריטוריאלי . לאחר הפינוי הבריטי של ארץ ישראל ב 15 במאי 1948 הפכה המלחמה למלחמה כוללת בין צבאה של מדינה שזה עתה נולדה לבין צבאות סדירים של מדינות ערב שפלשו לארץ ישראל כסיוע כוחות אוויר וים . הקרבות לבלימת הפלישה הערבית בחודש הראשון שלה היו , מנקודת מבטו של היישוב היהודי בארץ , התקופה הקשה והקריטית בתולדות מלחמת העצמאות ובתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל למן ראשית המפעל הציוני בה . לאחר שנבלמה התקדמות הפולשים ולאחר שגובשה בתיווך ארגון האומות המאוחדות הפוגה בת ארבעה שבועות , החל צבא הגנה לישראל לנקוט סדרה של מתקפות נגד יזומות שנמשכו לסירוגין מספר חודשים , בין יולי 1948 למארס , 1949 והמחישו את העליונות המפתיעה של ישראל בזירת הקרב . המלחמה לא היתה מאורע מקומי או אזורי בלבד . היו לה השלכות חשובות על היחסים בתוך העולם הערבי ועל המערכת הבינלאומית כולה . היא התרחשה על רקע התמורות במערך הכוחות הבינלאומיים אחרי מלחמת העולם השנייה ובעיקר על רקע חולשתה הגוברת והולכת של בריטניה הגדולה מחד , והעניין החיוני של שתי מעצמות העל , ברית המועצות וארצות הברית , במזרח התיכון ובארץ ישראל מאידך . התחרות ההדדית בין המעצמות ושיקולים שונים של מדיניות פנים יצרו סיטואציה היסטורית חד פעמית , ואולי נדירה , ערב החלטת האומות המאוחדות מ 29 בנובמבר , 1947 שבה תמכו שתי מעצמות העל היריבות בעמדה הציונית . בתוך מרקם בינלאומי נדיר זה היתה השפעה רבה לתגובת העולם על השואה שפקדה את העם היהודי מידי הנאצים , ואשר יצרה דעת קהל אוהדת לעניין הציוני ולמאבקו של היישוב . השנתיים לערך של מלחמת העצמאות הן סיכומו ושיאו של פרק היסטורי ארוך בתולדות ארץ ישראל , בתולדות המזרח התיכון ובתולדות העם היהודי , ומעבר להן — ראשיתו של פרק היסטורי חדש .

יד יצחק בן-צבי

כתר הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר