|
|
עמוד:400
סיכום מטרתו העיקרית של סיכום זה היא ליצור סינתזה בין מכלול הנושאים והתחומים שנדונו בספר : לשלב את התהליכים ההיסטוריים העיקריים שהתרחשו במזרח הקדום בין שלהי המאה הד לבין שלהי המאה הו' לפנה"ס עם התהליכים שאירעו ביהודה ; להציג את מקומם ההיסטורי של התהליכים הגאופוליטיים העיקריים ושל השלבים המרכזיים בתרבות החומרית , ולהדגיש את מקומה של המאה הו' לפנה"ס כפרק הזמן המקשר והמגשר בין שלהי ימי הבית הראשון לבין התקופה הפרסית ; לתאר את הרקע ההיסטורי לחיבורם של התיאורים ההיסטוריוגרפיים ולעמוד על זמנם ומקומם הראלי של המסרים הרעיוניים , הדתיים והלאומיים המובעים בחיבורים אלה . בימי שלטונה של אשור במרחב הסורי _psm _ _up- > _^ 627-740 ) לפנה"ס ) השתנתה המערכת הלאומית והפוליטית , ועוצבה לפי האינטרסים הכלכליים , הצבאיים והאסטרטגיים של האימפריה . האשורים החריבו את מרבית ממלכות האזור , לרבות הממלכות הטריטוריאליות הגדולות והחזקות ( ובכללן ממלכת ישראל , ( סיפחו את שטחן והפכו אותן לפחוות , הגלו אוכלוסיות נרחבות והביאו במקומן גולים מאזורים מרוחקים . כך נמחקו ממלכות אלה מבמת ההיסטוריה . רק בסמוך לגבול עם מצרים הותירו האשורים כמה ממלכות וסאליות קטנות , אשר נמצאו תחת פיקוח מתמיד , נאלצו לשלם מסים גבוהים , וכלכלתן שולבה במערך הכלכלי של האימפריה האשורית . לצד ממלכות פלשת ועבר הירדן , הייתה יהודה ממלכה הררית קטנה ושולית , אשר המהלומה הכבדה שספגה במסע סנחריב 701 ) לפנה"ס ) הותירה אותה מצומקת וחלשה מכפי שהייתה . בימי שלטונו הארוכים של המלך מנשה 642-698 ) לפנה"ס , ( שהיו גם ימי שיא פריחתה של האימפריה האשורית , נהנתה יהודה מהשגשוג הכלכלי של המרחב כולו והשתלבה במערכת הסחר הענפה שהתפתחה בעידודם של האשורים ובחסותם . הייתה זו תקופת הפריחה העיקרית של אזורי הספר : בקעת הירדן , מדבר יהודה ובקעות באר שבע וערד . בדרום הר יהודה ובחלקי השפלה שנותרו בתחומי הממלכה החל תהליך שיקום אטי מתוצאותיו ההרסניות של מסע סנחריב . חלקו הצפוני של הר יהודה השתקם אף ביתר מהירות וחבל בנימין שגשג והגיע לשיא פריחתו בתקופת הברזל . בתקופה זו הוסיפה ירושלים וביססה את מעמדה כעיר המרכזית בממלכה . מספר תושביה גדל בהתמדה וכך גם עושרה ופארה . סביבה הוקם גוש גדול וצפוף
|
|