|
|
עמוד:398
מדברים אלה עולה שגולי בבל ביטאו באמצע המאה הו' לפנה"ס מסרים היסטוריוגרפיים דומים לאלה שהועברו ביהודה כבר בדור הראשון שלאחר החורבן . לבעל ה'נספחים' היה חשוב להדגיש שאפשר להמשיך לחיות תחת עול בבל , והעובדה שהוא מדגים זאת באמצעות פרשה שהתרחשה ביהודה מיד לאחר החורבן ופרשה שהתרחשה בבבל כדור ויותר אחר כך , מעידה על כוללנותו של המסר ועל _אי תלותו במקום או בזמן . כמו כן זו הפעם הראשונה ש'העם הנשאר' נזכר בתיאור החורבן , במסגרת טקסט היסטוריוגרפי שנכתב בגלות בבל . בעל ה'נספחים' הכיר במציאות קיומו של יישוב זה . יש להניח שבאמצע המאה הו' לפנה"ס נערכה גם ה'ביוגרפיה' של ירמיהו , ובאותה עת נוספו לה הסיפורים העממיים והתוספות פרי עטו של העורך . אם כך הרי שזו עדות לכך שבאמצע המאה הו' לפנה"ס הייתה העברה של חומר ספרותי בין תפוצות יהודה והייתה העתקה של טקסטים ועיבוד שלהם . גם בסיפורים העממיים וגם בעריכה של הטקסט המסר העיקרי הוא שיש לקבל את עול בבל ולנצל את סיכויי השיקום המתאפשרים תחת שלטונם ( ירמיה לט ; 18-15 מ . ( 6 , 5-4 _, a 3-2 , 1 ההתנגדות לשלטון בבל חסרת סיכוי והרת אסון ( מ . ( b 3 בגלות בבל חל שינוי גדול בגישה כלפי שלטון בבל ובמגמות תיאורו . מתפיסה סופנית של הגלות והחורבן עובר התיאור להכרה בסיכויי השיקום תחת שלטון בבל , הן בגלות והן ביהודה . בקרב בני הדור השני לגלות חלחלה ההכרה שסיכויי השיקום תלויים בנכונות לקבל את עול בבל בלי לנסות להתנגד לו . בכך 'מאמצת' ההיסטוריוגרפיה המשנה תורתית בשלב המאוחר שלה את תפיסתו הפוליטית של ירמיהו , שלפיה במציאות פוליטית שבה אין סיכוי ראלי להתמודד עם מעצמות ענק , חייבת יהודה לשמור על מתינות ולא להיגרר לאקטיביזם מכל סוג שהוא . הכרה זו הביאה לאחידות רעיונית המשתקפת בטקסטים ההיסטוריוגרפיים ומשקפת ככל הנראה אחידות רעיונית אשר רווחה בקרב חוגים שונים בעם . אין זה סותר תקוות לנפילת בבל שרווחו בעם , אולם הייתה זו שיבה להכרה הפוליטית המתונה והמפוכחת שאפיינה את מלכי יהודה לאורך מרבית ימי קיומה של הממלכה . 18 תפיסות דומות לאלה , אם כי מנקודת מבט שונה ובצורה ספרותית אחרת , אפשר למצוא בנבואות הנחמה של ישעיהו השני . התפיסה המניחה 'כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה' ( מ ( 2 מעידה על תהליך ההסתגלות ועל התקווה הבלתי תלויה בדבר לגאולה העתידה לבוא . התמתנות מסוימת מתבטאת גם בדבריו על הפולמוס בין 'העם הנשאר' לבין הגולים בשאלה מיהו 'עם ה . '' בנושא זה ראו יפת , 1983 ב , עמ' . 110
|
|