|
|
עמוד:392
ד . 1 החיבורים מהדור הראשון שלאחר החורבן מחברים מהדור הראשון שלאחר החורבן שחיו ביהודה , במצרים ובבבל , החזיקו בגישות שונות כלפי שלטון בבל , כלפי החורבן והגלות , כלפי 'העם הנשאר' ביהודה וכלפי מעמדו של בית דוד . בסעיף זה אנסה להגדיר מגמות אלה ולאפיין את זמנן ואת מקומן . א . המגמות ביחס לבבל והיחס לשלטונה תיאור ימי גדליהו , כמו גם ה'ביוגרפיה' של ירמיהו , משקפים מגמה של השלמה עם העול הבבלי . מקורות אלה מדגישים את הסיכויים להשתקם תחת שלטון בבל מיד לאחר החורבן . חשיבותו של מסר זה בשני התיאורים הודגשה לעיל , וניכר כי מחבריהם התנגדו לאקטיביזם פוליטי מכל סוג שהוא . גם ירמיהו נמנה עם התומכים בזרם רעיוני זה , ואפשר שהיה ממנהיגיו . בשני החיבורים הרעיון מובע באופן דומה . בתיאור ימי גדליהו מסופר על היחס החיובי של הבבלים כלפי ה'נשארים , ' וסיכויי השיקום שנפתחו בפניהם זוכים לפירוט אוהד . למגמה זו יש ביטוי בדברים שגדליהו נושא באוזני הישרים : ' 'אל תראו מעבדי 1 על המגמות הרעיוניות ועל דרך שבה הן באות לידי ביטוי , ראו בדיון שלעיל , עמ' 2 . 388-353 המגמה המשותפת לשני החיבורים היא שאפשרה לעורך הראשון של ה'ביוגרפיה' לשלב את שניהם לרצף ספרותי אחד . עניין זה יכול להעיד שהמחבר של תיאור ימי גדליהו נמנה עם אותו חוג רעיוני שאליו השתייכו ירמיהו ומחבר ה'ביוגרפיה' שלו , ויכול להעיד גם על מגמה כוללת יותר שרווחה בקרב ה'עם הנשאר' ביהודה . 3 רעיון זה מאפיין את נבואותיו של ירמיהו , מאז הופעתה של בבל באזור 605 ) לפנה"ס 4 . ( היחס החיובי של הבבלים כלפי ה'נשארים' מתבטא בתיאור ה'שמועה' שהגיעה ל'שרי החיילים' ... ' כי הפקיד מלך בבל את גדליהו' ( מלכים ב , כה ; 23 ירמיה מ ( 7 ובתיאור זו שהגיעה לפליטים בעבר הירדן ... ' כי נתן מלך בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם כן שפן' ( ירמיה מ . ( 11 פרק רביעי שלטון בבל , החורבן , הגלות ו'העם הנשאר' ביהודה — תפיסות ומגמות בהיסטוריוגרפיה המקראית
|
|