|
|
עמוד:387
תיאור ימי שלטונו של גדליהו במלכים ב , כה 26-22 הוא אחד משני ה'נספחים' שנוספו לפרשת החורבן . בשני ה'נספחים' האלה מוצגת נקודת השקפה שונה מזו שבחיבורו של ה _^ _ס ומאוחרת ממנה . ניכר בהם שהלם החורבן והגלות עברו ; כך למשל אין כל רמז לגורלה של ירושלים או לגורלו של צדקיהו . החורבן והגלות מוצגים כעובדה קיימת ויהויכין מתואר כמנהיג העם ובמושא התקוות לחידוש החיים הלאומיים . עם זאת , שני 'נספחים' אלה שייכים אף הם לימי הגלות , שכן הבבלים מוצגים ככוח המרכזי והבלעדי במרחב ואין כל רמז לעליית השושלת האכימנית , לנפילת בבל ולשיבת ציון ( והשוו למשל : עזרא א ; דברי הימים ב , לו . ( 23-20 שחרור יהויכין מהכלא לאחר 37 שנות גלות ( כה ( 27 מעיד על המגמה הרעיונית המרכזית שהמחבר רוצה להעביר לבני דור הגלות : הסבלנות משתלמת , הרכנת ראש ושיתוף הפעולה עם הבבלים כדאיים , והתקוות לעתיד תלויות ביכולתו של העם להבין את מצבו ולהכיר בו . התקציר לתיאור הרחב של פרשת גדליהו ( כה ( 26-22 מכיל מסר דומה , וגם הוא מיועד לבני הדור השני של ימי הגלות . מוצגת בו אפשרות השיקום שהייתה ל'נשארים' ביהודה , לו היו מקבלים את שלטון בבל ואת מנהיגותו של גדליהו . עם זאת המבנה של פרשה זו , והדגש שמושם בה על סופם של ימי גדליהו ועל הירידה למצרים מעיד לדעתי על עריכתם של ה'נספחים' בבבל , כהמשך 202 על ה'נספחים' ראו בדיון שלעיל , עמ' . 336-332 203 הכותרת של סיפור גדליהו במלכים ב , כה 22 היא החל ק היחיד שאץ לו מקבילה בסיפור הרחב יותר בירמיה , והיא הנקודה שבה מתבטאת בבירור רב המגמה של שיבוץ הסיפור . כל פרטי המידע המוצגים בכותרת מופיעים גם בפתיחת הסיפור בנוסחו המלא , כפי שהוא מופיע בירמיה מ , 7 והדבר מעיד על מקורו של הסיפור המקוצר במלכים ב ועל הקשר שלו לסיפור הרחב בירמיה . נוסף על כך , יש הבדל גדול בין הכותרת והמסגרת הסיפורית שהיא יוצרת , לבין תקציר הסיפור המובא בתווך . 'העם הנשאר' אשר מוצג בכותרת כנושא הסיפור ובמרכזו ' ) והעם הנשאר ... אשר השאיר ... ויפקד עליהם , (' ... ונזכר גם בסופו , עם הירידה למצרים והתרוקנות _psn ( פסוק : 26 ' ויקמו כל העם ... ויבאו ... כי יראו , ( ' ... לא נזכר כלל בסיפור עצמו . העלילה מתמקדת בקורות גדליהו ו'שרי החיילים' ( גדליהו נזכר חמש פעמים בשלושה פסוקים , 'שרי החילים ... ואנשיהם' או ההפניה אליהם בגוף שלישי רבים נזכרים גם הם חמש פעמים , ופרט לכך הם נזכרים גם בשמם הפרטי . ( כך מודגש המעבר החד בין הכותרת ( פסוק ( 22 לבין תקציר הסיפור . מגמתיותה של הכותרת ורצונו של העורך להדגיש בעזרתה את מטרותיו בשיבוץ ה'נספח' לתיאור החורבן באים לידי ביטוי בשלוש נקודות נוספות : ביחס בין המבוא הארוך יחסית ( פסוק שלם ) לפרשה הקצרה ; בהפרזה בחשיבותם של ה'נשארים , ' אשר מתבטאת בניתוקם ממאורעות החורבן ובשינוי ההתייחסות כלפיהם בפסוק , 22 לעומת ההתייחסות אליהם בפסוקים ; b 21 , 12 בקביעה שמי שהשאירם _בא _^ והפקיד עליהם את גדליהו הוא נבוכדנאצר , ולא 'רב טבחים' כפי שמתואר בפסוק . 12 204 מבנה הפרשה הקצרה הזו מבליט את העובדה שהיא מורכבת משני סיפורים קצרים ושונים , הסובבים סביב דמותו של גדליהו וגורל ה'עם הנשאר , ' ואשר יחס הזמנים ביניהם אינו ברור : מינוי גדליהו וראשית פעולתו ( פסוקים ;( 24-22 הירצחו וירידת שארית העם מצריימה בעקבות כך ( פסוקים . ( 26-25
|
|