|
|
עמוד:381
זאת יש לדעתי להעדיף את התאוריה השלישית , ששתי הגרסאות במלכים ב ובירמיה מתבססות על מקור אחד . עורך ה'ביוגרפיה' השתמש במקור כולו או בנוסח מלא יותר שלו , ואילו בעל ה'נספחים' המאוחרים של ספר מלכים עיבד , ככל הנראה , את אותו מקור וקיצר אותו לכדי פסוקים ספורים . הגדרת התיאור של ימי גדליהו כמקור עצמאי מעלה כמה שאלות : מה הייתה צורתו המקורית של התיאור ? מי היה יוצרו ? היכן נכתב ? היכן נשמר עד לשיבוצו ב'ביוגרפיה' של ירמיהו וב'נספח' לתיאור החורבן במלכים ב ? רופא הגדיר מקור זה 'כרוניקה אופיינית של סופרי בית המלך שתיארה את חורבן יהודה . ' אולם לדעתי יש לדחות הגדרה זו משלושה נימוקים עיקריים : ראשית , קשה להניח שלאחר החורבן , לאחר שבוטל מעמדו של בית דוד ביהודה ולאחר שהוגלתה עילית העם , נמשכה ביהודה כתיבה כרוניסטית שהייתה קשורה לבית דוד . שנית , מקור זה אינו קשור עניינית או לשונית לתיאור החורבן ואינו עוסק בו . ההתמקדות שלו בתקופה שמיד לאחר החורבן מדגישה את ייחודו ומבליטה את השונות שלו . שלישית , מבחינה זה ראו : _דה בור , , 1970 עמ' ; 79-71 רופא , תשמ"ג , עמ' ; 99-98 כוגן ותדמור , , 1988 עמ' ; 326 _זייטס , , 1989 עמ' 180 . 219 ראו : דה בור , , 1970 עמ' ; 79-71 רופא , תשמ"ג , עמ' ; 98 כוגן ותדמור , , 1988 עמ' . 326 181 ראו להלן , בדיון על ה'ביוגרפיה' את הגדרתה כתוצאה סופית של מלאכת עריכה מורכבת , ששולבו בה מקורות אחדים כדי ליצור תיאור אחיד ורצוף של קורות הנביא . ירמיהו עצמו מופיע רק במסגרת לסיפור : בשתי גרסאות שבהן תוארה הגעתו למצפה ( לט ; 14 מ ( 6-1 ובתיאור ירידתו למצרים בקרב היהודים שנמלטו מבנימין לאחר רצח גדליהו ( מב ואילך . ( אם כך , ניתן לראות בתיאור ימי גדליהו השלמה של מידע החסר ב'ביוגרפיה' של הנביא , בדומה לתיאור החורבן בעת ישיבתו של ירמיהו ב'חצר המטרה . ' לדעתי , גורם נוסף שהביא לשילובו של התיאור ב'ביוגרפיה' הוא חשיבותה של התקופה והתקוות הגדולות לשיקום שתלה העם באישיותו של גדליהו . הידיעות על נוכחותו של הנביא במצפה , הקשר הידוע בי ן משפחת שפן לירמיהו והקרבה האידאולוגית הפוליטית בין שני האישים , הביאו לכך שפרק רחב זה אינו זר ברצף תיאור ימי גדליהו . הוא גם משרת מטרות ספרותיות ורעיוניות של עורך ה'ביוגרפיה , ' ובעיקרן הצדקת הקו שהטיף לו ירמיהו מראשית דרכו . לנקודה זו יש חשיבות רבה לבחינת העמדות האידאולוגיות שהובעו בתקופה זו כלפי פחוות 'יהוד' הבבלית ולבחינת מקומם של ה'נשארים' לעומת זה של הגולים לבבל . 182 לכאורה , יש מקום לשער שבמלכים נעשה עיבוד של הנוסח ששוקע ב'ביוגרפיה' של ירמיהו . אולם הניתוח הלשוני של הפרשה במלכים ב ובירמיה מעיד לדעתי שהנוסח של מלכים ב מתבסס על המקור . בקטעים אחדים נוסח זה מייצג את המקור ביתר מהימנות . דוגמה לכך ראו להלן , בדיק הטקסטואלי בנוסח שבועתו של גדליהו בשתי הגרסאות . על השתלשלות זו של המקור בירמיה ובמלכים עמד כבר זייטס , , 1989 עמ' , 274 , 200-198 הערה . 190 183 ראו רופא , תשמ"ג , עמ' 184 . 100-96 לאור זאת , לא ברורות קביעות מכלילות , כמו למשל זו של רופא ( תשמ"ג , עמ' , ( 99 שתיאור החורבן ותיאור ימי גדליהו הם חלק מאותו חיבור כרוניסטי .
|
|