|
|
עמוד:377
יש להניח שהתיאור המקורי התחבר בידי ה _^ _ס זמן קצר לאחר החורבן , כדי להשלים את התוספת ההיסטורית לחיבור המשנה תורתי הקדום . הטקסט בירמיה נב התבסס על תיאורו של _n ( Dtr והוא משני לו . התיאור בירמיה לט מאוחר , תלוי בתיאור שבפרק נב , ונשאב ממנו לאחר שכבר עוצבו השינויים בין ירמיה נב 165 התפיסה הרווחת במחקר היא שפרק נב הוא 'נספח היסטורי , ' וכך יש לראותו . לסיכום נושא זה ראו הופמן , תשס '' א , עמ' . 870-869 ההנחה שמחברו של 'נספח' זה עשה שימוש בתיאור המשנה תורתי עומדת בניגוד לדעה שאין קשר בין התיאורים במלכים ובירמיה , ובשני הטקסטים מצוטט מקור משותף ( רופא , תשמ"ג , עמ' ; 173 , 100-98 כוגן ותדמור , , 1988 עמ' . ( 321-320 לדעתי , אי ן לקבל את הקביעה שמקור כרוניסטי שוקע בתיאורים שבמלכים ב , כה ובירמיה נב . ביסוד קביעה זו עומדת ההנחה שהייתה כתיבה כרוניסטית מסודרת ואחידה שתוארו בה ימי , המצור הבבלי , החורבן , גלות בבל וימי גדליהו ( נות , , 1954 עמי . ( 74 טענה זו נובעת בעיקרה מהגזרה השווה שגזרו חוקרים . בין תיאור החורבן ( מלכים ב , כה 21-1 וירמיה נב ( 27-4 לבץ תיאור ימי גדליהו ( מלכים ב , כה 26-22 וירמיה מ -7מא . ( 18 לנושא זה ראו למשל : רופא , תשמ"ג , עמ' ; 100-98 זייטס , , 1989 עמ' . 264 לכתיבה כרוניסטית מעי ן זו , כמו גם לשיקועו של מסמך כזה ביצירה המשנה תורתית , אין לדעתי כל עדות . 166 נות , 1943 ) עמ' , 138-137 , 74 הערה ( 60 הוא שביסס את הדעה שתיאור החורבן במלכים ב , כה מאוחר , משני ותלוי בירמיה לז-לט ( וראו , בהמשך לכך , את דבריהם של : תיל , , 1981 עמ' , 54 הערה ; 12 זייטס , , 1989 עמ' . ( 273-240 טענה זו אינה מקובלת עוד במחקר . כאמור , פסוקים 13-4 , 2-1 חסרים בנוסח השבעים , והם ככל הנראה תוספת מאוחרת מאוד לטקסט . לנושא זה ראו : ינזן _, , 1973 עמ' ; 118 טוב , , 1981 עמ' ; 154 הולדיי , , 1989 עמ' . 280 , 269 יש חוקרים המסבירים זאת כתוצאה של הומויוטלאוטון : החזרה של 'שרי מלך בבל' ו'רבי מלך בבל' ( קסלר , , 1965 עמ' ; 287 רופא , תשמ"ג , עמ' 174 והערה . ( 31 קשה לקבל הנחה זו , לא רק בגלל גודלו של הטקסט החסר והבעייתיות שבו , כמו גם ביסוס ההנחה בדבר עדיפותו של נוסח השבעים , אלא בעיקר בגלל אופיו של הטקסט והצורך הספרותי בו , הנובע ככל הנראה מהיעדר מידע על גורלו של ירמיהו בתקופה זו . 167 המחלוקת העיקרית במחקר התמקדה בשאלה אם תיאור זה נשאב ממלכים ב , כה ( ראו למשל את דעתם של מובינקל , , 1914 עמ' , 24 הערה ; 2 פולץ , , 1928 עמ' ; 342 פוהלמן , , 1978 עמ' ; 105 תיל , , 1981 עמ' 55-54 והערה ; 12 כוגן ותדמור , , 1988 עמ' ; 321 זייטס , , 1989 עמ' ( 263 , 240 או מירמיה נב ( וראו למשל את דעתם של רודולף , , 1947 עמ' ; 243 ונקה , , 1971 עמ' ; 110 קלמנטס , , 1988 עמ' . ( 224-223 מהשוואת הטקסטים ניתן לדעתי ללמוד על עדיפותה של האפשרות השנייה : בתיאור שבפרק לט מלך בבל הוא נבוכדראצר ( כמו בפרק נב ( 4 ולא נבוכדנאצר ( כמו כמלכים ב , כה ( 1 ( לנושא זה ראו ינזן , , 1973 עמ' ;( 70 בתיאור המצור בפסוק 1 יש שימוש בריבוי ' ) ויצורו ( ' כמו בפרק נב ' ) 4 ויחנו ( ' ובניגוד למלכים ב , כה , 1 ששם מופיעה צורת היחיד ' ) ויחן ;( ' השימוש במונחים 'יברחו ויצאו' בפסוק 4 בא בהקבלה ל נב 7 והם אינם מופיעים במלכים ב , כה ; 4 השימוש בגוף שלישי יחיד 'וידבר' בפסוק 5 בא בהקבלה ל נב 9 ובניגוד לריבוי במלכים ב , כה ; 6 הצירוף 'חורי יהודה' בפסוק 6 בא בהקבלה _ל'שרי יהודה' ב נב , 10 ואינו מופיע במלכים ב , כה ; ציון מקום שחיטת בני צדקיהו ושריו ( פסוק ( 6 בא בהקבלה ל נב 10 והוא אינו נזכר במלכים ב , כה . יש רק הקבלה אחת בין התיאור במלכים ב , כה , לבין זה שבירמיה לט , והוא השימוש בגוף שלישי יחיד בפסוק ' ) 4 ויצא ( ' בהקבלה ל'וילך במלכים ב ,
|
|