ב־.2 מאפייני ה'ביוגרפיה' של ירמיהו: מקום חיבורה, מקורותיה ומטרות כתיבתה

עמוד:370

יעלה בגורל הנתפסים . ספק רב בעיניי אם הצד ההיסטורי הוא המכריע בתיאור זה , ולדעתי , חשיבותו העיקרית היא בפירוש המציאות לאור נבואותיו של ירמיהו ובתיאור הגשמת הנבואה ב א 18-13 ( בעיקר את הכתוב בפסוקים : ( 16-15 'כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם ה' ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה . ודברתי משפטי אותם על כל רעתם אשר עזבוני . ' ... דברים אלה מתגשמים כלשונם , והמסר שלהם חד וברור : הנביא , שנכלא בידי שרי מלך יהודה , שוחרר בידי שרי מלך בבל , שהרי 'ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על כל _pxn למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם ; _pnn ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם ה' להצילך' ( א . ( 19-18 יש להניח שזהו המשכה של ה'ביוגרפיה , ' אשר כתב אחד ממקורבי הנביא שהכיר את נבואותיו ואת תפיסותיו המדיניות ( ברוך . (? מבחינה רעיונית זהו אחד משיאיו של התיאור , וגלום בו אחד המסרים החשובים שהמחבר מבקש להעביר . סופה של הגרסה הראשונה נמצא ב לט . 14 בפסוק זה מתוארת הוצאתו של ירמיהו מ'חצר המטרה , ' מסירתו לגדליהו בן אחיקם בן שפן וישיבתו 'בתוך העם . ' מבחינה לשונית ועניינית פסוק זה הוא המשך ישיר לתיאור התכנסותם של השרים הבבלים . נראה שהגרסה הראשונה של תיאור שחרורו של ירמיהו מכלאו בידי הבבלים לאחר כיבושה של ירושלים , היא חלק בלתי נפרד מתיאור קורותיו של הנביא קודם לחורבן . התיאור של פרק זמן זה מתאפיין בלשונו הקצרה והתמציתית ובסגנונו היבש אשר ממקדים את תשומת הלב במסר הרעיוני שהמחבר מבקש להעביר : דבריו של הנביא הוכחו כמוצדקים — ירושלים נכבשה , הבבלים נמצאים בתוכה , והם שמחליטים עתה מה יהיה גורלה וגורל תושביה . הגרסה השנייה לסיפור שחרור הנביא בידי הבבלים בעייתית הרבה יותר . שני פסוקי הפתיחה של הסיפור ( לט ( 12-11 אינם מופיעים בנוסח השבעים ( בהמשך לפסוקים 134 ראו למשל : רודולף , , 1947 עמ' ; 224 ונקה , , 1971 עמ' ; 110 רופא , תשמ"ג , עמ' . 173 על היחס למהימנותה של רשימת הפקידים ועל הופעתם גם ברשימת השרים הבבלית , anet ) עמ' , ( 308 ראו : היאט , 1956 ב , עמ' ; 1079 רודולף , שם , עמ' ; 245-244 קסלר , , 1965 עמ' ; 280-279 רופא , תשמ"ג , עמ' , 175 הערה ; 35 הולדיי , , 1989 עמ' ; 291 , 269-268 הופמן , תשס"א , עמ' . 706 135 הביטוי 'להוציאהו אל הבית' ( לט ( a 14 נראה משובש , והעובדה ששתי המילים האחרונות אינן נזכרות בשבעים , מחזקת הנחה זו . נראית הצעתו של רודולף , , 1947 עמ' 248 לקרוא כאן ( בהקבלה ל לז ( 4 'להוציאהו ולהביאו . ' לנושא זה ראו גם הולדיי , , 1989 עמ' . 269 136 ונקה , 1971 ) עמ' ( 110 טען למשניותו של פסוק . b 14 לדעתי אין לקבל זאת , שכן מטרתה של ההערה היא לתאר את מצבו של ירמיהו ואת מצבם של מתנגדיו לאחר הכיבוש הבבלי , לעומת מצבם לפני הכיבוש . הדגש הוא על ירמיהו , היושב כתוך העם ולא בבידוד בחצר המטרה . 137 מבחינה לשונית מתוארת ב לט 14 פעולתם הראשונה של השרים הבבלים לאחר התכנסותם ב'שער התוך' ( לט . ( 3 הרצף ברור : 'ויבואו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך ... וישלחו ויקחו את ירמיהו . ' ... מבחינת מהלכו של הסיפור מתוארת ב לט 14 הוצאתו של ירמיהו מ'חצר המטרה , ' מקום שם ישב ערב החורבן ( לח . ( 28

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר