|
|
עמוד:361
. ( 16-15 זהו הרקע לפגישתם של המלך ושל הנביא בארמון המלך 'בסתר' ( פסוק ( a 17 ולנבואתו החד משמעית : 'ביד מלך בבל תנתך ( פסוק . ( bn רק לאחר בקשתו תחינתו של הנביא וניסיונו להוכיח את צדקת דבריו בעבר ( פסוקים "( 20-18 המלך מצווה לשחררו , והוא מועבר ל'חצר המטרה' ( פסוק . ( 21 בתיאור שב לח 4-1 שוב יוזמים ה'שרים' את מאסרו של ירמיהו , לאחר שהם מפרשים את המשך נבואותיו באוזני העם כדברי הסתה שנועדו לערער את רוחם של ' אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם . ' המלך חושש לעמוד בפני שריו ( פסוק : 5 'כי אין המלך יוכל אתכם דבר , ( ' ומתיר להשליך את הנביא לתוך הבור של מלכיהו בן המלך , אשר נמצא ב'חצר המטרה , ' ושם הוא טובע בטיט 98 הביטוי 'בית האסור בית יהונתן הספר' נראה בעייתי , בעיקר על רקע תרגום השבעים שגורס ר ק ' בית יהונתן הסופר . ' אפשר שבשבעים יש הפלוגרפיה ' ) בית ... בית _, ( ' אולם ההבהרה שבסוף הפסוק ' ) כי אותו עשו לבית כלא ( ' ודברי ירמיהו בפסוק 20 מאפשרים לקבל גרסה זו , ולהעדיפה לאור ' הקריאה הכפולה' של עורך נוסח המסורה ( ינזן , , 1973 עמ' . ( 22 ייתכן שהתייחסותו של ירמיהו למקום זה כאל 'בית הכלא' ( פסוק ( 18 הביאה לתוספת זו כדי להתאים בין הדברים . פסוק 16 קשה ביותר מבחינת הביטויים שיש בו ומבחינת היחס שלו לפסוק . 15 נמסרים בו שני מקומות נוספים שבהם שהה ירמיהו : 'בית הבור' ו'הדוניות' ( ביטוי יחידאי , ( ויש פועל נוסף המתאר את הגעת ירמיהו ' ) כי בא' או 'וילך' לפי השבעים ) ( הולדיי , , 1989 עמ' . ( 288 , 265 השימוש בפועל אקטיבי אינו מתאים לתיאורים האחרים של כליאת הנביא ( השוו לז : 21 , 15 , 4 לח , ( 6 והצעות התיקון של הולדיי ( שם , עמ' ( 288 ואחרים מעידות על הקושי בהבנת הפסוק בהקשרו זה . לדעתי , יש יסוד להניח שפסוק a 16 הוא הערת עורך אשר נועדה לדייק בתיאור מקומו של ירמיהו ולהתאימו ל לח 13-6 ולדברי הנביא בפסוקים . 20 , 18 חיזוק לכך מספקת הזכרת שמו בחלק השני של הפסוק : 'וישב שם ירמיהו ימים רבים' ( פסוק . ( b 16 הזכרת השם הייתה יכולה להיות במקומה אילו משפט זה הופיע בהמשך לפסוק , 15 אך יש בו הכפלה לאחר התחיבה של פסוק . a 16 בנוסח השבעים לא מופיע שמו של הנביא , והדבר מחזק את ההשערה בדבר הרצף המקורי : ' * ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אותו ונתנו אותו בית יהונתן הסופר כי אותו עשו לבית הכלא ; וישב שם ימים רבים' ( ונקה , , 1971 עמ' ; 94 ינזן , , 1973 עמ' . ( 147 99 על פסוקים אלה ראו תומפסון , , 1980 עמ' 100 . 635-634 אין לקבל את דעת פוהלמן , 1978 ) עמ' ( 69 בדבר משניותם של פסוקים . 21-17 לספרות נוספת ראו זייטס , , 1989 עמ' . 238 101 על רקע שתי נבואותיו ( פסוקים ; 3-2 השוו לנוסח המלא יותר של הנבואות ב כא 9 וב לב , 2 והשוו גם ל לד ( 2 מאשימים השרים את ירמיהו בשתי האשמות . הראשונה נוגעת לכך שהוא ' מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם , ' והשנייה , החמורה יותר , היא שביסוד דבריו של הנביא יש כוונת זדון : 'כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם לרעה . ' לביטוי זה יש במקרא הקבלה רק בעזרא ד , 4 אולם יש לשים לב גם להופעתו של הביטוי במכתבי לכיש ( מכתב , 6 שר : ( 6 'דברי הנביא לא טובים , לרפות ידיים ולהשקיט ידי . yrw > 7 102 על הפועל 'יוכל' ועל ההצעות לתיקונו ראו רודולף , , 1947 עמ' . 220 על הבעיות הלשוניות בהמשך הפסוק ראו הולדיי , , 1989 עמ' . 266 103 על התואר 'בן המלך' בהקשר זה ראו הולדיי , , 1989 עמ' . 289 לדיון מקיף במשמעותו של תואר זה , בתפקידו ובמעמדו , ראו פוקס , , 2000 עמ' . 53-43
|
|