|
|
עמוד:360
( פרט לתיאור המשלחת אל הנביא בפסוק . ( 3 לאור זאת יש להניח כי הם נועדו לפתוח את הפרשה ולאפשר לעורך להביע את עמדתו : צדקיהו ושריו אשמים בחורבן שנגרם משום ש'ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי ה' אשר דבר ביד ירמיהו הנביא' ( לז . ( 2 ב לז -11לח 28 קובצו ונערכו המקורות המתארים את קורות ירמיהו ערב חורבן ירושלים . הפרשה נפתחת בעיצומו של המצור הבבלי , כאשר עלייתם של המצרים לעזרת ממלכת יהודה ( לז ( 11 גורמת להפוגה זמנית במצור . בנסיבות אלו ניסה ירמיהו לצאת מירושלים 'ללכת _yia בנימין' ( פסוק , ( 12 אולם הוא נתפס ( פסוק , ( 13 מובא אל 'השרים' ( פסוק , ( b 14 מוכה ונאסר בבית יהונתן הסופר ( פסוקים 95 בדומה לכך גרסו גם : הולדיי , , 1989 עמ' ; 283 זייטס , , 1989 עמ' , 257-248 , 244-242 , 237 וראו גם ונקה , , 1971 עמ' . 102-100 במרכזה של יחידה ספרותית זו עומדת נבואתו של ירמיהו ( פסוקים . ( 10-6 שתי הערותיו של העורך ( פסוקים ( 5-4 נועדו לתת לה את הרקע ההיסטורי , והן בבחינת המשך לפתיחה של הפרשה כולה ( פסוקים , ( 2-1 פתיחה שמטרתה למקם את הסיפור מבחינה כרונולוגית ולהציג את הדמויות הפועלות בהמשך הפרשה . על הבעיות ההיסטוריות והלשוניות שיש בהערת הפתיחה ראו : ינזן , , 1973 עמ' , 155 , 142 , 107 והערה 70 עמ' ; 227 הולדיי , , 1989 עמ' . 283 על הקשר שבין ההערה שבפסוק , 4 ולפיה הנביא 'בא ויוצא בתוך העם' ' ) בתוך העיר' לפי השבעים ) ו'ולא נתנו אותו בית הכליא' לבין תיאור כליאתו של הנביא בהמשך , ראו הולדיי , , 1989 עמ' . 287 באשר למונח 'בית הכליא , ' ניתן לקבל את ההנחה הרגילה במחקר ( וראו למשל : אנציקלופדיה מקראית , ב , עמ' idb ; 83-82 כרך , 111 עמ' 892-891 וכוי , ( שמונח זה מאוחר , והוא מגדיר מעצר של נאשמים עד לבירור גזר הדין . לאור זאת מובן מדוע לא היה מבנה מיוחד ששימש למטרה זו ומדוע יש שימוש במונחים 'בית הבור' ו'החניות' ( פסוקים . ( 16-15 על מונחים אלה ראו : הופמן , תשס"א , עמ' , 688 , 683 ושם ספרות נוספת . הדבר מסביר גס את תיאור הפיכת בית יהונתן הסופר לבית כלא , וראו להלן , בהערה . 270 יש להעיר שסיטואציה מקבילה לזו המתוארת כאן משמשת גם כרקע לפרשת קניית השדה בענתות ( והשוו ירמיה לב 5-1 וכן לד . ( 7-1 על רקע זה יש מקום לשער שבפרק זמן זה בקירוב ( ואולי על רקע יציאתם של רבים מירושלים וכליאתו של הנביא ) התפתחו המסורות על גורלו של הנביא . 96 ניתן לקבל את דעתו של ונקה , 1971 ) עמ' , ( 102-100 הטוען שיחידה זו היא הרחבה מאוחרת של כא , 7-1 אף כי לדעתי הבסיס לפסוקים אלה מגוון , וכולל גם את לד 7-1 ואת המשך הפרשה בפרק לז . בהקשר זה ראו גם את ההבחנה של הולדיי , 1989 ) עמ' ( 283 בין שתי היחידות הספרותיות . 97 על הרקע ההיסטורי של פרק הזמן הזה , ראו בדיון שלעיל , עמ' , 106-95 וראו שם ( עמ' ( 99-98 גם על המונחים 'לחלק' ו'בעל פקדת . ' בפסוק 11 יש חזרה על הרקע ההיסטורי המתואר בפסוק , b 5 וגם הוא נראה כהערה של העורך . לאור זאת מוכנת הערתו של הופמן ( תשס"א , עמ' , ( 687 שראה בפסוק 11 חזרה מקשרת לפסוק . 5 המטרה בשני פסוקים אלו היא להבהיר את הנסיבות שהובילו למעשה שעשה ירמיהו , ובתוך כך לתת הגדרה כרונולוגית לזמן שבין שני חלקי המצור . אין ספק שהמאורעות קדמו לזמן המתואר ב לב , 2 ובהחלט ניתן לראות בהם את הרקע למצב המתואר שם . משום כך , אין לקבל את ניסיונם של פוהלמן , 1978 ) עמ' ( 63-62 וזייטס , 1989 ) עמ' ( 257-255 , 239 לאתר את הפתיחה המקורית של הסיפור , שבכל מקרה נכתבה בידי העורך .
|
|