|
|
עמוד:350
בגישה זו היא שאין כל אפשרות לקבוע מראש עדיפות לנוסח זה או אחר , ויש לדון בכל מקרה לגופו . כשפורסמו קטעי המגילות מקומראן , הסתבר שרובם מקבילים לנוסח המסורה , ומקצתם מחזקים את נוסח השבעים . ממצא זה היה הבסיס לעבודת הדוקטור של ינזן ולספר שבא בעקבותיה . מבחינות רבות החזירו חיבורים אלו את המחקר לעיקריה של תאוריית ההרחבה . ינזן עדכן תאוריה זו , ושילב בה את המתודות המודרניות שננקטו בתאוריית הקו האמצעי ואת הבדיקה המדוקדקת של כל אחד מהקטעים בספר . התפיסה הבסיסית שהציג קבעה שבפני המתרגם של ספר ירמיה ליוונית עמד מצע עברי קצר בהרבה מזה של נוסח המסורה , ואף קדום ומהימן ממנו . עותק אחר של ספר ירמיה הורחב בתהליך ארוך והדרגתי עד לצורה המוכרת של נוסח המסורה ומקבילותיו . תהליך ההרחבה כלל הוספה של מילים אחדות ( בעיקר תארים ) ומשפטים והוספה של קטעים שלמים ( לג ; 26-14 לט 13-4 , 2-1 וכר ) וכן שינוי של מקום הנבואות על הגויים בתוך הספר ( וקביעת סדר חדש לכמה פסוקים אחרים . ( לתוספות אלו משותפים כמה מאפיינים : הרחבה שיטתית של השמות והתארים ; הוספת כותרות עריכה לנבואות אחדות או הרחבה של כותרות קיימות ; תוספת פרטים שברובם נשאבו מקטעים סמוכים ; נטייה להבהיר קשיים ובעיות בטקסט ; שינויי גוף 45 הבסיס לגישה של 'הקו האמצעי' הונח כבר בעבודות של ראשית המאה העשרים ( דוהם , 1901 ואחרים , ( ויושם במקצת ספרי הפירוש החשובים שנכתבו במהלך מאה זו ( רודולף , ; 1947 ברייט _, ; 1965 תומפסון , . ( 1980 בהקשר זה ראו גם את דבריו של היאט , 1956 ב , עמ' . 791 46 לרשימה מפורטת ועדכנית של קטעי ספר ירמיה בקומראן ראו הופמן , תשס"א , עמ' . 8-4 הטקסט של נוסח השבעים נתמך בשניים משלושת הקטעים של 4 QJer ( במקביל ל ט -22י ; 18 מג , ( 9-3 אשר תוארכו למחצית הראשונה של המאה הב' _לפנה''ס . לנושא זה ראו : קרוס , , 1961 עמ' , 187 הערה ; 38 ינזן , , 1973 עמי ; 182-181 טוב , , 1981 עמ' ; 149-146 תשמ"ד , עמ' ; 15 תשנ"ז , עמי ; 312-302 תשנ ' _יט , עמי . 55 47 עבודת הדוקטור של ינזן נכתבה בשנת 1963 ולא פורסמה . 48 ינזן , . 1973 מבחינות רבות המשיך ינזן בקו שהגדיר קרוס , וראו על כך במבוא לספרו ( שם , עמ' 49 . ( 9-2 המשך לקו זה ניתן למצוא בכמה מעבודותיו של עמנואל טוב , 1981 ) עמ' , 1989 ; 167-145 עמ' , 1991 ; 206-189 עמ' ; 276-249 תשנ"ט , עמ' , ( 63-55 ובמחקרים נוספים . לספרות נוספת ראו הנ"ל , תשנ"ט , עמ' , 62 הערות ; 22 , 5 פיובנלי , , 1995 עמ' ; 49-35 רופא , תשנ"ח , עמ' . 224 לדעה שונה ראו את החוקרים הנמנים אצל טוב , תשנ"ט , עמ' , 62 הערה . 6 50 עדיפותו של נוסח השבעים מוכחת לאורך מרבית הטקסט . אולם יש מקומות שבהם ברור כי כנוסח זה חלו קיצורים מכוונים , טעויות , השמטות ותוספות קלות , קצרות ברובן , שמקורן בטקסטים קרובים ( ינזן , , 1973 עמ' ; 67 טוב , , 1976 עמ' , 1985 ; 149 עמ' ; 237-211 תשנ"ט , עמ' . ( 58-55 על מאפייניו המשוערים של הנוסח העברי הקדום ששימש מצע לתרגום הספר ליוונית ראו הולדיי , , 1989 עמ' , 7 ושם ספרות נוספת . 51 לדיון בכל אחת מתופעות אלה ראו : טוב , , 1981 עמ' , 1985 ; 167-150 עמ' ; 237-215 תשנ"ט , עמ' . 61-57 לסיכום ראו הופמן , תשס"א , עמ' . 12-8
|
|