|
|
עמוד:331
ישבה עילית העם , הייתה שם פעילות ספרותית ענפה , ובין הגולים לבין היושבים ביהודה היו חילופי איגרות ומעבר של שליחים . לדעתי , נימוקים אחדים מטים את הכף לכיוון האפשרות שהחיבור המאוחר ( Dtr 2 ) נכתב בבבל : ( א ) החיבור מתמקד בעילית העם שגלתה לבבל בגלות יהויכין ( מלכים ב , כד ( 16-15 , 12 ולאחר החורבן ( כה . ( 11 היחס לגולים הוא כאל 'עם יהודה' ( כה , ( b 21 ויש התעלמות גמורה מהנשארים בארץ . " בתיאור ההיסטוריוגרפי היחיד שנכתב בארץ , ושמתוארים בו ימי שלטונו של גדליהו במצפה , ניכר יחס שונה לגמרי למי שנשארו ביהודה . היחס ל'נשארים' הוא המבדיל בין שני חלקיו של העם לאחר החורבן . הוא בא לידי ביטוי גם בטקסטים אחרים שנוצרו בגלות בבל ( כמו למשל נבואות יחזקאל ) בשונה מהטקסטים שנכתבו ביהודה ( חלק מנבואות ירמיהו ותיאור ימי גדליהו . ( ( ב ) בנוסחאות הפתיחה לארבעת מלכי יהודה האחרונים האשמה מופנית כלפי מנשה ויהויקים , אגב 'דילוג' על יאשיהו . האשמה זו של יהויקים היא פעולה היסטוריוגרפית , שנובעת מהצורך להסביר את המאורעות הידועים , ובהם גם את העובדה שזהו המלך היחיד מארבעת מלכי יהודה האחרונים שמת בארץ ולא נלקח 115 לנושא זה ראו בדיון שלהלן . בעניין המקורות לחיבור הבתר גלותי יש להעיר כי נות אינו מביא כל הוכחות למקורות ששוקעו בתיאור החורבן . הוכחות כאלה חסרות גם בעבודות של חוקרים אחרים ( למשל כוגן ותדמור , , 1988 עמ' . ( 321 לדעתי , תיאורו של ה י _^ _ס התבסס בעיקר על ידע אישי ועל מראה עיניים . הפרטים שנמסרו בתיאור היו ודאי ידועים לבני דור החורבן , הם תואמים את הקו הרעיוני שהגדיר המחבר , וסגנונם מעיד על היכרות מעמיקה עם ההיסטוריה המשנה תורתית ועם טקסטים מקראיים נוספים . כך למשל מותו של יאשיהו מתואר בהקבלה למות אחזיה , המפגש עם נכה במגידו מתואר בהקבלה להשתעבדות אחז לתגלת פלאסר השלישי וכר . 116 ראו להלן , עמ' , 342-336 דיון בשתי הפעמים היחידות שה'נשארים' _בא _^ מוזכרים ( כד ; b 14 כה . ( 12 לצורך הדיון יש להעיר בנקודה זו שאלה הן _תחיבות מאוחרות , שנוספו לטקסט מתוך אותה מטרה ובידי אותו גורם בעיצומם של ימי הגלות . לנושא זה ראו גם רופא , תשנ"ח , עמ' 117 . 226 לדיון בשני הנוסחים שנשמרו ממקור זה ראו להלן , עמ' 118 . 385-380 לנושא זה ראו את הדיון שלהלן , עמ' 119 . 385-380 האשמתו של יהויקים בולטת בעיקר בשתי נוסחאות הפתיחה האחרונות : במלכים ב , כד 9 מואשם יהויכין על שעשה הרע בעיני ה' 'ככל אשר עשה אביו , ' ובפסוק 19 מואשם צדקיהו על שעשה הרע בעיני ה' 'ככל אשר עשה יהויקים' = ) אחיו . ( על נוסחאות הפתיחה של ארבעת מלכי יהודה האחרונים ראו : וייפרט , , 1972 עמ' ; 334-333 _נלסון , , 1981 עמ' ; 41-36 מייס , , 1983 עמ' ; 123 ונוני , , 1985 עמ' ; 359 אובריאן , , 1989 עמ' ; 269-268 הלפרן וונדרהופט , , 1991 עמ' . 211-209 ראו לעומת זאת את דבריו של פרובאן , 1988 ) עמ' , ( 49-48 וראו ביקורת על דברים אלה אצל אובריאן , שם , עמ' , 269 הערה . 142 120 נוסחאות הפתיחה של יהואחז ( מלכים ב , כג ( 32 ושל יהויקים ( כג ( 37 זהות , ובשתיהן מופנית האשמה כלפי 'אבותיו' ולא בנוסח הרגיל של 'אביר .
|
|