א־.1 מבוא להיסטוריוגרפיה המשנה־תורתית

עמוד:325

הרי שאין כל סיבה לשער כי המאפיינים הנומיסטיים האחרים נעלמו מיד לאחר ראשית ימי שיבת ציון . סביר להניח שהאלמנט המרכזי כל כך של מקום המלך בתחיבות הנומיסטיות , התפתח רק בשלב מאוחר מאוד ( אמצע המאה הה , (? ' שבו אבדה לשרידי בית דוד שארית מעמדם משכבר הימים . תחיבות מאוחרות נוספות ליצירה _המשנה תורתית ניתן למצוא למשל , בשלושת הקטעים העוסקים בשכם ( דברים יא < 30-26 כז 10-4 י יהושע ח , ( 35-30 בתוספות החשודות ככוהניות , באלה שבולט בהן הפולמוס נגד השומרונים ( מלכים ב , יז ( 41-24 ועוד . את מסקנתי העיקרית בדבר תולדותיה של היצירה המשנה תורתית ניתן לסכם כך : היצירה המשנה תורתית הבסיסית ( Dtr ) נכתבה בימי הרפורמה הפולחנית של יאשיהו 622 ) לפנה"ס , ( וכחלק מהאידאולוגיה שרווחה באותה העת . לא ניתן לדעת מה היה המשכו של התהליך בתקופה שעד החורבן , אולם לאחר משבר החורבן חל באסכולה זו מפנה רעיוני , היסטוריוגרפי , ואפילו לשוני וטכני . בפרק זמן זה , כשני דורות ויותר לאחר סיום חיבורו של _ה י נזס , התעורר הצורך לעדכן את התיאור ההיסטורי שהסתיים בימי יאשיהו . עדכון זה היה חיוני , שכן החורבן והגלות העמידו בסימן שאלה 90 ממעט העדויות שיש על נושא זה ניתן לשחזר תהליך הדרגתי , שבו בראשית ימי שיבת ציון עדיין יוחסה חשיבות רבה לבית דוד . סביר להניח שגם ערב הקמת המקדש עדיין שמר בית דוד במידת מה על מעמדו , וכך אף בזמן גלות בבל , עד ימי עזרא לפחות . 91 ראו : להור , , 1962 עמ' ; 182 ענבר , תשמ"ה , עמ' , 1992 ; 352-345 עמ' ; 20-7 קופמאנס , , 1990 עמ' . 59-1 נאמן ( תשנ"ג , עמ' ( 32-7 הלך צעד נוסף קדימה , וניסה לאתר את 'המקום בחיים' של שלושה טקסטים אלה . מסקנתו היא שהם נכתבו לאחר החורבן , אולם לפני שהתבסס מעמדו המחודש של המקדש שבירושלים . בשלב מאוחר עוד יותר נתחבו כנגדם טקסטים נוספים , שמטרתם הייתה להתמודד עם מקומה של 'מסורת שכם . ' 92 על התחיבות החשודות ככוהניות , בעיקר בדברים לב , לד וביהושע יג-כב , ראו : בולינג , , 1982 עמ' ; 67-58 ואן סטרס , , 1983 עמ' . 337-331 ואן סטרס ( שם ) שייך למקור זה גם את שופטים א -1ב . 5 על דברים לד ראו פון שטולגר , , 1993 עמ' 93 . 51-26 על הפולמוס נגד השומרונים ראו מקי , , 1992 עמ' , 94-85 ושם ספרות . 94 ראו למשל את הרשימה שהביא אובריאן , , 1989 עמ' . 286-285 יש להדגיש שמרבית התחיבות האלה נמצאות , כצפוי , בטקסט הקדום . ( Dtr 1 ) 95 בקביעה זו איני מקבל את הצעתה של וי יפרט לתארך את עבודתו של _ה _^ _' לימי שלטונו של יהואחז . לדעתי , לצד הזיהוי של הקטעים השייכים _ל י _^ _ס ולצד הזיהוי של הקטעים השייכים Kf \ 01 על שלביו השונים ( וראו להלן , ( לא ניתן לזהות קטעים השייכים לשלב שבי ן סוף ימי יאשיהו לפרק הזמן שלאחר החורבן . יש פער בין שני שלבי התהוותה העיקריים של היצירה , ואין הוכחה לעבודת עריכה שנעשתה ביניהם . לאור זאת , איני מקבל גם את התזה של זייטס , 1989 ) עמ' , ( 202-189 שלפיה הסתיים ספר מלכים המקורי במלכים ב , כד , a 20 והוא נכתב זמן קצר אחרי גלות יהויכין . לביקורת על כך ראו ואן קוילן , , 1996 עמ' . 44-43 96 איני מסכים עם התיארוך המקו בל במחקר ל _^ _ם , ולפיו שחרורו של יהויכי ן מכלאו 562 ) לפנה"ס לערך ) הוא ה'טרמינוס פוסט קוום' ליצירה , וכיבוש בבל בידי פרס 539 ) לפנה"ס ) הוא ה'טרמינוס

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר