|
|
עמוד:324
' שיטת הגושים' עונה על ציפיות אלה . היא יוצרת את ההבחנה המתבקשת בין גושי העריכה הנפרדים , וגם מבחינה בקטעים המאוחרים שנתחבר למערך ה _^ _זס . קבלת ההבחנות של 'שיטת הריבוד' מעשירה אסכולה זו ויוצרת את הכלים להבנת התמונה המורכבת שמציגה הספרות הדויטרונומיסטית , ובכלל זה ההסברים לאי אחידותו של _n Dtr והתחיבות המאוחרות ל _-טס ( הן בתוך המערך של _n Dtr והן בתוך המערך של _n . ( _Dtr' במחקר המודרני נהוג לאפיין כמה סוגים של תוספות המוגדרות כתחיבות מגמתיות המאוחרות b _ . Du 2 תוספות אלה נתחבו בזמנים שונים ומתוך מגמות שונות , והשכבה הנומיסטית ( Dtr ) היא החשובה בהן . שכבה זו מתאפיינת בלשונה החוקית _המשנה תורתית , מודגש בה המעבר מהפולחן לקבלת חוקי התורה כדרך חיים , מרכז הכובד עובר מבית המלוכה לעם , וניתן להבחין בתוכה בשינוי בהגדרת תפקידו של הנביא . רבים מהקטעים המשויכים לשכבה הנומיסטית ממוקמים בצמתים מרכזיים בהיסטוריה המשנה תורתית . כך מושג האפקט הפרשני והרעיוני ונלמד הלקח המרכזי , שההיסטוריה של העם היא תוצאה מתמשכת של ציות ואי ציות לחוק המשנה תורתי . אובריאן מתארך את שכבת העריכה הנומיסטית לשליש האחרון של המאה הו' לפנה"ס ( סוף ימי הגלות וראשית ימי שיבת ציון . ( הוא מתבסס בעיקר על התוספות המאוחרות שנתחבו לעריכה הנומיסטית , כמו גם על היחס לבית דוד ולבית המקדש . לפחות באשר לחלק מהתוספות קביעה זו נראית מתאימה , אולם גם בנקודה זו ניכרת הנטייה לצמצם את פרקי הזמן שבהם נכתבו , גובשו ונערכו התוספות ליצירה המשנה תורתית . אם יש מקום להבחין בשינוי היחס לבית המקדש לאחר בנייתו , 84 מונח זה טבע כאמור סמנד , 1978 ) עמ' , ( 115 , 68 ולענייננו יש לו חשיבות רבה , שכן הכוונה אינה לעורך נומיסטי מוגדר , כפי שגרסה האסכולה הקלסית של סמנד . אלא לשכבה מגוונת , בעלת כמה מאפיינים לשוניים ורעיוניים מוגדרים , אשר במסגרתה נתחבו פסוקים אחדים אל החיבור הקדום ( אובריאן , , 1989 עמ' , 280 הערה . ( 15 לנושא זה ראו . בן צבי , 1991 א , עמ' ; 371-368 אייניקל , , 1996 עמ' ; 21 ואן קוילן , , 1996 עמ' 85 . 201-200 לרשימת הפסוקים המתאפיינים בלשון זו ראו אובריאן , , 1989 עמ' , 283-280 וראו בהמשך לכך גם את דבריו של _ואן קוילן , , 1996 עמ' 86 . 200-197 לנושא זה ראו דיטריך _, , 1972 עמ' 42 והערה . 80 ראו על כך את הסיכום של אובריאן , , 1989 עמ' . 283-280 87 קטעי מפתח כמו דברים ד 30-29 או מלכים ב , יז , 19-7 ממחישים את המסר העיקרי , שההיסטוריה של העם תלויה בציות להוראות האל או באי הציות להן . הדגש הוא על ההבלגה והאיפוק של האל לעומת אי הציות של העם לאורך כל תולדותיו . זהו ההסבר הקבוע לאירועים , כמו גם האזהרה הרגילה מפניהם . לסיכום הנושא ראו אובריאן , , 1989 עמ' 88 . 282-281 אובריאן , , 1989 עמ' 89 . 284 גם לתחיבות לתוך החלקים הנומיסטיים שבמלכים א , ח יש מאפיינים נומיסטיים ( אובריאן , , 1989 עמ' . ( 284 תחיבות אלה מאוחרות לימי שיבת ציון , ודי בכך כדי להוכיח את משך זמן התגבשותה של שכבת עריכה זו .
|
|