|
|
עמוד:322
סמנד ולחיבור הדויטרונומיסטי הבסיסי של נות . שכבת העריכה השנייה , שלפי דעתו של יפסן היא בעלת מאפיינים _נבואיים משנה תורתיים , ( Dtr = R n ) זהה ל _^ _ס של דיטריך . את שכבת העריכה השלישית , בעלת המאפיינים הנומיסטיים , שייך יפסן לחוגי הלוויים , והיא מקבילה ל _& _ס של סמנד . את 'אסכולת הריבוד' ניתן לבקר בשלושה מישורים : המישור האחד נוגע לשיוך החיבור כולו לתקופת הגלות . על רקע המציאות ההיסטורית של פרק הזמן הקצר הזה קשה להסביר כמה מרעיונותיו המרכזיים ( כמו למשל הדגש על חטאיה של ממלכת ישראל , ( כמו גם את תהליך ההתפתחות של רעיונות אחרים ( כמו למשל תהליך ההתפתחות של רעיון ההבטחה לבית דוד . ( מישור שני וחשוב יותר של ביקורת קשור להפרדתן של גישות רעיוניות מהמערך ההיסטוריוגרפי , כאילו בכתיבתו או בעריכתו של תיאור היסטורי אי אפשר לשלב אידאות מגובשות , נאומים וסיפורים נבואיים . לדעת ויינפלד למשל , _n Dtr הוא מהחוקרים מסכימים על מקומו של _n _, Dtr אך רק מעטים מקבלים את תפיסתו של _דיטריך בדבר מקומו של _n . Dtr לספרות נוספת בנושא זה ראו בן צבי , 1991 א , עמי 356-355 והערה . 2 72 שכבה זו היא לדעתי נקודת החולשה העיקרית בתאוריה של 'שיטת הריבוד , ' ולמעשה סמנד עצמו , 1978 ) עמ' ( 124-123 הודה שהביסוס הטקסטואלי שלה רעוע . לנושא זה ראו : פרובאן , , 1988 עמ' ; 24 ואךקוילן , , 1996 עמ' , 21 וראו גם להלן . 73 בין דיטריך לסמנד אין הסכמה באשר לזמנו של ה _א _-ט . _0 לדעת דיטריך , 1972 ) עמ' , ( 147 תהליך העריכה הסתיים בשנת 560 לפנה"ס בקירוב , ואילו לדעת סמנד 1983 ) א , עמ' ( 257 זמנו מאוחר בדור אחד או אף יותר , ויש לקבוע אותו לראשית ימי שיבת ציון . 74 לביקורת נוספת על אסכולה זו ראו : פרובאן , , 1988 עמ' ; 26-24 אובריאן , , 1989 עמ' 110-8 מקנזי , , 1991 עמ' : 9 קנופרס , , 1993 עמ' 75 . 42-38 לנושא זה ראו קנופרס , , 1993 עמ' 76 . 41-40 כך למשל כאשר עסק ויולה , 1975 ) עמ' ( 137 בזיהוי התפתחות היחס כלפי המלך ביצירה המשנה תורתית , הוא קבע שרעיון הבטחת הנצח הבלתי מותנית לבית דוד שייך Dtr _^ ולא _ל א-םס ( בשונה מהתפיסה ה'קלסית' של סמנד ודיטריך . ( לדעתו , בשי וכו _ל _^ _ס ניתן לרעיון זה משנה חשיבות בשל הספק הגדול ששרר באשר לעתידו של בית דוד בתקופה שמיד לאחר החורבן שביצעו הבבלים . בניגוד לגישתו השלילית של _n Dtr כלפי בית דוד , _n Dtr פיתח , לדעת ויולה ( שם , עמ' , 1982 ; 142 עמי , ( 65-62 עמדה של פשרה . בכל הדיונים האלה לא עלתה כלל על דעתו האפשרות להקדים את זמנה של העריכה המשנה תורתית או לפחות את זמן היווצרותו של רעיון ההבטחה לבית דוד אל פרק הזמן שקודם לחורבן , אז , מבחינה היסטורית , הגיוני להניח שהיה צורך ברעיון מעין זה . ראו למשל את דבריו של ויולה , , 1975 עמ' , 158-150 ולעומתו ראו : קנופרס , , 1993 עמ' ; 41-40 וירטוויין , , 1984 עמ' . 103-91 מכיוון אחר , ראו את דבריו של גרברנדט , , 1986 עמ' . 15-14 77 ראו על כך את ביקורתו של אובריאן , 1989 ) עמ' ( 8 בעניין ההגדרה הברורה של ה _- _" _ןזס , שהוא התיאור ההיסטורי הבסיסי לרובדי העריכה המאוחרים יותר , או את ביקורתו של קניק , 1983 ) עמ' ( 17 על ההבחנה המלאכותית בין Dtr לבץ . Dtr בהמשך לכך ראו גם את דבריו של קנופרס , , 1993 עמ' . 40-39
|
|