בתי־הקברות של ירושלים בימי בית־ראשון

עמוד:117

ואולי אף מתקופות מאוחרות יותר . ריכוז אחר של קברים היה ברחוב ממילא , שם נמצאו בשנות השלושים כלי חרס וצלמית עשתורת , אשר פורסמו בידי רות עמירן . זו כנראה העדות היחידה שבידינו לקברי הטמנה , כלומר קבורות שלא במערות חצובות בסלע . למן שנת 1975 נסקרו מחדש ונחפרו כמה ממערות בית הקברות המערבי בידי חוקרים שונים . שתי מערות קבורה סמוכות , מעניינות במיוחד , נחשפו לאורך החומה המערבית של העיר העתיקה , מדרום לשער יפו , והן משולבות כיום בגן שלאורך החומה המערבית . פתחי המערות רבועים וקטנים , ולפני כל אחת חצר קדמית קטנה . במערה אחת חדר אחד המחולק לשניים על ידי סרקופאג דמוי שוקת החצוב מתוך הסלע . בירכתי החדר יש סרקופאג נוסף , ניצב לראשון , ויחדיו הם יוצרים את צורת האות . T אל שני חלקי החדר , שמיפלס רצפתם אינו אחיד , מוליכים מן החוץ שני פתחים . דומה , כי המערה נועדה מתחילה לקבורתו של נפטר בודד , ובשלב מאוחר יותר הגדילו את החדר והוסיפו פתח וסרקופאג אחורי . בשלב הראשון השתמשו המתכננים בתקן של האמה המצרית הקצרה , שאורכה 45 ס"מ , ואילו בשלב השני — בתקן האמה המצרית המלכותית , שאורכה 52 . 5 ס"מ ( גם במערות של חצר מנזר סנט _אטיין נמצא שימוש בשני תקני האמה המצריים — מערה מס' 1 נחצבה בהתאם לתקן האמה המלכותית , ומערה מס' — 2 לפי תקן האמה הקצרה . בכפר השילוח , לעומת זאת , דומה כי נעשה שימוש רק בתקן האמה המצרית המלכותית . ( המערה השנייה שליד חומת העיר המערבית שונה בתכניתה מן הראשונה . נראה , כי היא מאוחרת לראשונה , שכן חוצביה פרצו את קיר המערה הראשונה וסתמו את החור בטיט . למערה השנייה יש חצר קטנה ופתח נמוך , שמעליו חריתה עמוקה _דמויית האות v הפוכה ( אולי הסיפרה , 5 לפי סימני הספרות ההיראטיות המצריות , שהיו נהוגות ביהודה בתקופת _בית ראשון . ( משני צידי הפתח סותתו שתי אומנות שטוחות , הבולטות מן החזית . זוהי המערה היחידה הידועה עד כה מתקופה זו , שלה חזית דיסטילית — בעלת שני עמודים או שתי אומנות מצידי הפתח . הסיתות של חזית המערה הינו מעולה , ופני הסלע מוחלקים למשעי . החוצבים העלימו את סימני הסיתות על ידי שפשוף פני הסלע במכשיר מתכת , אולי 'המגרה' המקראית ( מלכים א , ז ט . _< כך עשו גם בכמה מונומנטים בבתי הקברות שבכפר השילוח ובמנזר סנט אטיין , אך כאן רמת הביצוע גבוהה ביותר . במערה יש חדר אחד , שמידותיו כ 2 . 50 x 3 . 30 מ , ' ובו שתי אצטבאות מוגבהות . מאחורי כל אצטבה יש גומחה מלבנית חצובה בקיר . על האצטבאות ובקרקעית הגומחות נחצבו משכבי ראש נאים במיוחד , עם פתחי צוואר מוארכים ואלגנטיים . בקיר שמול פתח המערה נחצבה גומחה בעלת תקרה גמלונית , שמלאכת עשייתה לא נשלמה ועל כן תפקידה אינו ברור . כשל הדמיון בפרטים שונים במערות אלה ובמערות 'עיר הקברים' שבכפר השילוח , ניתן כנראה לתארך אותן למאה השמינית לפני הספירה . מערות קבורה נוספות חצובות במצוקים הנמוכים של גיא בן הינום , ממזרח לבריכת הסולטאן . והן נתגלו עם הרחבתה של דרך חברון העוברת בסמוך . אחת מהן נמצאה חתומה , ובתוכה שרידי הנקברים כפי שהונחו , ושפע של מנחות קבורה . למערה זו , שאותה נכנה 'מערת חמיאהל בת מנחם , ' על שמה של אחת מן הנקברות שחותמה נתגלה במקום , היו שני חדרים זה לצד זה . בשניהם היו אצטבאות מוגבהות להנחת גוויות

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר