כתובות עבריות מירושלים של ימי בית־ראשון

עמוד:97

בקמיע הגדול יותר הצליחו החוקרים לפענח את השורות האלה מנוסח ברכת הנהנים ; יבר ך ] יהוה [ ו י ] שמרך [ י א ] ר יהוה בקמיע הקטן יותר , הצליחו לקרוא קטע גדול יותר של הברכה ! יבר [ ך יהוה ו י _] שמרך יא ר יה וה _] פניו _אלזיך ו [ י ש [ ם ל ך ש ל ] ום נוסח הברכה כאן אינו זהה אפוא לנוסח הברכה שבמקרא , הוא מדלג על המלים 'ויחנך , ישא ה' פניו אליך . אבל אין לייחס חשיבות יתרה לסטייה זו . אין לבקש נוקשות בשימוש בנוסחות . לשונות של ברכת כהנים משמשות במקראות וגם באפיגרפיה . כגון : !< ' להים יחננו ויברכני יאר פניו אתנו , קלה' ( תהלים סז ב . ( וכן ברמיזה שבמזמורי ההלל : 'ברוך הבא ? שם ה , ' _בלכנוקם מבית ה' ? אל ה' _ויאר לנו' ( תהלים קיח כו-כז . _< בכתובת מכנתילת עג'רוד שבסיני ( מאה ח לפני הספירה : ( 'יברך וישמרך ויהיה עם אד [ נ ] י . ' תופעה לשונית ראויה לציון היא הבלעת כ"ף אחת בזו שלאחריה בתיבה 'יברך' ( אין מקום להשלים שתי אותיות (! אצלנו ובכתובת מכנתילת עג'רוד . ויש לקרוא 'יברך = ) יבךק : ך , ולא יברך . ( שריד לכתיב כזה גם בכתוב 'במקהלים _?? ברך ה' ' ( תהלים כו יב , ( שלפי ההקשר ולשון הכתובים יש לגרוס שם כמו השבעים _?? ' בךך' ? = ) _ןבך ;) ך . ( רימון שנהב מבית המקדש מקורו המדויק של רימון השנהב לא נודע שכן נקנה בשוק העתיקות הירושלמי , אבל מסתבר שמוצאו בירושלים . על נסיבות מציאתו והדרך בה הגיע למוזיאון ישראל בירושלים ראה במאמרו של נ' אכיגד בקובץ זה . זמנו של הרימון הקטן הוא המאה השמינית לפני הספירה ועל כתפו כתובת בת שורה אחת : לבית [ יהו ] ה קדש כהנם . אוסטרקונים בחפירות שניהל הארכיאולוג הבריטי ג' גארו דאנקן בעופל בשנת תרפ"ד ( 1924 ) נתגלה אוסטרקון ( שבר חרס כתוב ) מסוף ימי ממלכת יהודה , כפי שמעידים שיקולים

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר