|
|
עמוד:237
מבדיקת מצב הדברים בירושלים כולה , ניתן אולי להניח , שמיקומה של אחוזת הקבר של משפחת יסון במאה השנייה לפנה"ס אינו מקרי כלל ועיקר . ייתכן , שהיו בידיהם של בוני הקבר ידיעות או מסורות על קבורה או אחוזה משפחתית קדומה במקום זה , וייתכן ששרידים מסוימים מימי הבית הראשון עדיין נראו לעין במקום בימי בית חשמונאי . תופעה דומה קיימת גם בשדה הקבורה הנרחב מימי הבית השני שנחשף בסביבות הכנסייה של דומינוס פלויט במדרונו המערבי של הר הזיתים . ראשית הקבורה של ימי הבית השני באזור זה היא בימי בית חשמונאי , אם כי שיאה הוא בימי בית הורדוס , אך נתגלו במקום גם מספר חרסים וראש חץ המתוארכים לשלהי ימי הבית הראשון . מערות קברים וכהן תכנית המורכבת מחדר מרובע עם מעבר מרכזי משוקע , המוקף משלושת עבריו באצטבאות מוגבהות , שנועדו להשכבת הנפטרים — מאפיינות את אדריכלות הקבורה ביהודה ובירושלים של שלהי ימי הבית הראשון . כיום ידועות לנו מאות מערות כאלה ברחבי יהודה , וכמה עשרות מהן בירושלים שהכילו ממצאים , כתובות או פרטים אחרים , המסייעים לקבוע את זמן _חציבתן . _מערות קבורה זהות , ובהן אצטבאות מורמות סביב קירות חדר הקבורה , ידועות לנו גם מימי בית חשמונאי ; אין הן מערות קדומות , שהמשיכו לשמש גם מאות שנים לאחר חציבתן ( כמו הדוגמאות שהובאו לעיל , ( אלא מדובר במערות שנחצבו בימי בית חשמונאי , בדמותן ובתכניתן של המערות הטיפוסיות לימי הבית הראשון . עמוס קלונר פירסם מערת קברים שנחשפה בשכונת הגבעה הצרפתית , שבה קיים חדר אצטבאות ( וראה מאמרו של ע' קלונר בקובץ זה . ( אילולי הממצא שנתגלה בו , הרי לפי תכניתו ומאפייניו האדריכליים , ניתן היה לייחסו לימי הבית הראשון . אך תכניתם של החדרים האחרים , והממצאים שנתגלו במערה , אשר כולם מן התקופה ההלניסטית המאוחרת , מורים כי זוהי מערה שנחצבה בימי שלטון בית חשמונאי במתכונת המערות של ימי הבית הראשון ו ולפנינו עדות נוספת לקשר ישיר בין שתי תקופות אלה . בעקבות הנאמר לעיל , ברור שבני ירושלים בימי בית חשמונאי הכירו את שרידי העיר הקדומה של ימי הבית הראשון . בפרטים רבים של התרבות החומרית מימי בית חשמונאי ניכרים קשרים והשפעות של תקופת הבית הראשון , שנחשבה כתקופת פאר . נראה , שהבנתו של יוסף בן מתתיהו את העיר הקדומה של ירושלים הושפעה אף היא במידה רבה ממגמה זו , ששורשיה בימי בית חשמונאי . לפי תפיסתו של יוסף בן מתתיהו ( קדמוניות ז , , ( 66-61 העיר העליונה של ימיו , כלומר שטחי הרבעים היהודי והארמני של ימינו , הם מקומה של מצודת המלך דוד , שאותה כבש מידי היבוסים , ואותם ביצר ואיחד יחד עם שאר חלקי העיר ל'גוף אחד . ' תפיסה זו מבוססת על היותה של ירושלים של ימיו השתקפות מלאה ומדויקת של העיר בימי מלכות בית דוד ; שיא גידולה של העיר נזקף לזכותו של דוד , אבי השושלת , מתוך מגמה להאדיר את אישיותו ואת מקומו בהיסטוריה . יוסף _בן מתתיהו נוקט ניסוח זהיר בייחסו את בניית החומה הראשונה לימי 'דוד ושלמה והמלכים המולכים אחריהם , ' ניסוח הכולל את כל תקופת המלוכה . ניסוח זה מקביל למינוחים 'תקופת המלוכה , ' 'ימי הבית הראשון , ' או 'תקופת הברזל ב - ' ג ' , ' המקובלים על היסטוריונים וארכיאולוגים בני זמננו . כאמור , קביעה זו של יוסף , הוכחה כנכונה בחפירותיו של נחמן אביגד , ואף בחפירות אחרות שנערכו בחצר המצודה ובקצה הדרומי
|
|