הארכיאולוגיה של ירושלים בימי בית חשמונאי

עמוד:229

ניכר בטבלה הבאה . מאחר שהתקופות האלה אינן בעלות _משך זמן שווה , מובא בטבלה מדד אחר המכונה 'כמות מטבעות לשנה . ' אריאל מצא , כי אלכסנדר ינאי הוא השליט שמטבעותיו מיוצגות יותר מכל שליט אחר של ירושלים לדורותיה ן 39 אחה מן המטבעות שנמצאו בירושלים נטבעו על ידו . המספר הגדול נובע מכך , שמרבית המטבעות הן פרוטות ברונזה קלות , שקרוב לוודאי נטבעו בשל מדיניות הכיבושים הצבאיים של ינאי , שהצריכו תשלומים גדלים והולכים לכוחות הצבא . טביעות חותם : מספר טיפוסים של טביעות חותם רשמיות ידועות מתקופת בית חשמונאי , מהן הקשורות לבית המלוכה , למקדש ולעיר ירושלים . ידועות בילית ( פיסות טץ מוטבעות , ( שמקורן בשני חותמות שונים שהיו בשימושו של אלכסנדר ינאי 76-103 ) לפנה"ס . ( שמו העברי של שליט זה מופיע בחותמות : באחת — 'יהונתן מלך ; ' ובשנייה — הכתובת 'ינתן כהן גדל ירשלם מ . ' אלה עדויות ארכיאולוגיות לקיומו של מינהל ממלכתי בירושלים החשמונאית , שבה שימשו את המלך שני חותמות שונים 1 האחד , למילוי תפקידו המלכותי ; והשני , למילוי תפקידו ככוהן גדול . זה האחרון מזכיר את המסורת שנשתמרה בתלמוד הבבלי ( שבת כא ע"ב ) ..: ? . כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל , וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחו , בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול . טביעת חותם אחרת , המיוחסת לתקופה החשמונאית , שכשמונים פרטים שלה נתגלו בחפירות בירושלים ובצפון יהודה , היא כוכב מחומש קרניים ( פנטגראם , ( שבין קרניו רשומות אותיות השם 'ירשלם . ' אף כי הכתובת מצביעה על אופיו הממלכתי של החותם , אין עדיין תשובה מניחה את הדעת באשר לתפקידו המוגדר , שכן הטביעות מופיעות אמנם לרוב על קנקנים ששימשו לאגירה , אך גם על כלים קטנים — סיר בישול , פך .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר