|
|
עמוד:80
שניסו בדרך זו להגדיל את הכנסותיהם מהעובדים אצלם ( טוחנים , פועלים חקלאיים מסוגים שונים . ( לעתים שוחדו גובי המס כדי שיסכימו להקצות מסמכי חיוב בדרגה נמוכה יותר לבעלי הכנסה גבוהה — ולכן נדרשו גובי המס להקפיד הקפדת יתר ולא לאפשר התחמקות או מעשי מרמה כלשהם . החלוקה של מסמכי החיוב האינדיבידואליים נעשתה על פי מקומות המגורים — כפר או שכונה בעיר — והגבייה הייתה חייבת להתבצע במלואה ללא כל גריעה או תוספת בטענות שווא . ולסיכום , היה על הגובים לא רק לרכז את כל התשלומים ולהעבירם לאוצר , אלא לשמור רשימה מלאה של החיובים האישיים לצורכי ביקורת , השוואה ופיקוח של השלטון המרכזי . אחת הדרכים שנועדו להבטיח גבייה שתתרום תרומה ממשית לאוצר המדינה הייתה עדכונן של מדרגות המס מדי פעם . עשרים ושתיים שנה לאחר מכן , בשנת , 1829 יצרו שיעורי האינפלציה הגואים וההוצאות הצבאיות במלחמה עם הצבא הרוסי ( שהגיע עד לאדירנה ) צורך בתוספת הכנסות גדולה . מדרגות מס הגולגולת עודכנו אפוא על ידי תוספת ניכרת שנקבעה באיסתנבול , ומעתה הועמדו על , 24 , 48 ו 12 גרוש , בהתאמה . עמלת רישום , שבה היה חייב כל נישום , נקבעה בגובה של , 1 , 2 ו / 2 ו גרוש לכל דרגה בהתאמה , וכך סיכם זאת מושל פלך דמשק בפקודה ששלח לירושלים : בני הדרגה הגבוהה מחויבים לשאת , לכן ב 50 גרוש לשנה , בני הדרגה הבינונית ב 25 גרוש , ובני הדרגה הנמוכה ב 12 . 5 גרוש ( תעודה מס' . ( 33 הבסיס לגביית מס הגולגולת היה כמובן הצורך בהכנסות למימון הוצאות מנגנון המדינה , וההצדקה לכך מצויה בתפיסת היסוד האסלאמית הרואה ביהודים ובנוצרים "בני חסות . " לצדה קיימת הנחה נוספת כי הסולטאן דואג לרווחתם של כל נתיניו , מוסלמים ולא מוסלמים , ומכאן ההקפדה על חלוקה לשיעורים , על עדכון המדרגות ועל חלוקה צודקת של הנטל . גובי המס , כולם מוסלמים , למרות היותם פקידי המנגנון , השואבים את זכויותיהם וחובותיהם כאחת מההנחיות שקיבלו , נהגו לעתים במידה רבה של ליברליות כלפי אלה שמהם ביקשו לגבות את החיוב . כשנודע באיסתנבול , כי מתבצעות חריגות שונות על ידי הגובים המתעמרים שלא כדין בנישומים , נשלחו לירושלים — ודאי כמו לערי מחוז אחרות — צווים מפורשים האוסרים התנהגות כזו ומדגישים את מדיניות הסולטאן השומרת על רווחת הנתינים , מדיניות שיש ליישמה תמיד ( תעודה מס' . ( 35
|
|