|
|
עמוד:69
ה . בית החולים מוסד קהילתי אחר , שנתחדש בירושלים רק במאה הי"ט , היו בתי החולים היהודיים . הראשון הוקם בשנות הארבעים , השני בראשית שנות החמישים , ואילו השלישי שביניהם היה בית החולים "ביקור חולים" שהוקם ב 857 ו . הקמת בתי החולים הללו לא הוסיפה למעשה שירות שלא נתקיים קודם לבן , שהרי רופאים יהודים פעלו בירושלים באורח סדיר למן ראשית התקופה העות'מאנית . אולם נוסף על הגיוון בשירותי הבריאות שעמדו כעת לרשות הציבור היהודי , היה בהקמת בתי החולים חידוש ותוספת בעיקר מבחינת התארגנות הקהילה : היזמה הראשונה להקמת בית חולים יהודי יצאה , אמנם , מהקהילה הספרדית על רקע מאמצי ראשיה לחזק את מעמדם ולסכל ניסיונות של יסודות בקרב עדתם ( בעיקר יהודים בני צפון אפריקה ) לפרוש מכללם — אולם בהקמתם ביקשו גם לבלום את השפעת בית החולים האנגלי כמקדם הפצת המיסיון האנגליקני בקרב היהודים . גם כאשר נסגר בית החולים הראשון , נפתחו לאחריו שני ושלישי , וזה האחרון , כמסתבר מתעודה מס ' , 31 לא היה רק צעד של התגוננות בנגד יזמות נוצריות , אלא סימן גם ניסיונות התפשטות מצד היהודים , כחלק מהתחזקות הקהילה האשכנזית בירושלים במחצית השנייה של המאה הי"ט . מיופה כוחו של הפטריארך הארמני תבע את ראשי הקהילה האשכנזית בעקבות ניסיונותיהם להשתלט על נכסי דלא ניידי בשכונת ציון במגמה ליצור רצף טריטוריאלי מהבניין שבו שבן בית החולים "ביקור חולים . " בשנת 1875 ניסו היהודים לשנות את הנכס שהם השתלטו עליו ולהפכו לחלק מבית החולים שלהם . להוכחת צדקתם הביאו הארמנים עדים מוסלמים שונים שסתרו את טיעוני היהודים . הקאדי השתכנע והורה ליהודים לסלק ידם מהנכס ולהחזירו לידי הפטריארכיה הארמנית ( תעודה מס' . ( 31
|
|