|
|
עמוד:62
ירושלים הכרה בבית הכנסת "סוכת שלום" שהוקם זה מקרוב על ידי שני יהודים הולנדים , ונוהל על ידי אחד מראשי הכולל של האשכנזים הפרושים בירושלים . בית כנסת זה הוקם בשנות השלושים בעקבות גידול במספר היהודים האשכנזים בעיר , ואף זכה לתמיכה מתמשכת מן השגרירות ההולנדית באיסתנבול . כשתתפרסם באיסתנבול הצו המורה שלא להפריע לפעילותו הסדירה של בית הכנסת בירושלים והכולל הקשור בה פחות משנתיים לאחר פרסום הח'ט י שריף הנודע של גולח'אנה , היה בכך ביטוי מעשי למגמה של ראשי האימפריה להציג שוויון זכויות ללא מוסלמים — הרבה יותר מאשר האופי התעמולתי שמקובל לייחס להכרזתו זו של הסולטאן מסוף 1839 ( תעודה מס' . ( 29 במחצית השנייה של המאה הי"ט לא מצאנו עוד צווים או פקודות המורים לשמור על בתי כנסת , וייתכן שהדבר מצביע שהגידול המתמיד בנוכחות היהודית בירושלים , שהביא עמו גם תוספת בתי כנסת ומוסדות קהילתיים שונים , לא לווה בהפרעה או בהתנכלות מצד הציבור המוסלמי . עם זאת יש לזכור , כי מדובר בעיר שחשיבותה לאסלאם רבה , ולכן לא נעלמה ההקפדה — לא רק למראית עין — שבה עמדו על המשמר לבל יכבידו בתי הכנסת על בתי שכניהם המוסלמים . כך , למשל , תעודה מס' 50 מתארת את ניסיונה של משפחת אל נמרי , שהייתה בעלת נכסים רבים בעיר , להוציא מידי היהודים נכס הצמוד לבית כנסת ( כנראה אחד ממרכיבי בית הכנסת ר' יוחנן בן זכאי ) ולהקדש של הקהילה . משנתברר לקאדי כי הטענות נגד מבנה זה משוללות יסוד פרסם בשנת 844 ו איסור על משפחת אל נמרי ועל משפחות נכבדות ירושלמיות אחרות שהיו מעורבות בפרשת הבדיקה ( שהובא גם לידיעתם של כלל הנכבדים המוסלמים ) שלא לפגוע בתואנות כלשהן בנכסי הקהילה שהם חלק מבית הכנסת . 27 צו חוזר בעניין שיפוץ בית הכנסת [ 62 / 319 ] לרב הראשי ולמיופי הכוח של עדת היהודים המתגוררים בירושלים הנאצלה המחזיקים בתפקידם בהתאם לצו שלנו , היה בית כנסת מקדמת דנא בעיר זאת . הם פנו [ אלינו ] תעודה 27 ו במקור : "חיאח'אם באשי . " הכוונה לרב שלמה משה סוזין שכיהן כרב הראשי בין השנים תקפ"ד - ( 1824 ) כסלו תקצ"ו . ( 1836 ) וראה : פרומקין וריבלין , תולדות , ג , עמי 94 ו ; 195- אלמאליח , הראשונים לציון , עמי ; 171-163 לונץ , ירושלים , יג , עמי ; 228 יערי , שלוחי , עמי ; 568-567 גאון , יהודי המזרח , ב , עמי . 617-615
|
|