ב. נכסי הקהילה

עמוד:31

ב . נכסי הקהילה חובותיהם של יהודי ירושלים , שתפחו במאות הי"ז והי"ח , הביאו את הקהילה למצב של פשיטת רגל . הסדרים כספיים ומנהליים שונים נעשו במחצית הראשונה של המאה הי"ח על מנת להבטיח לנושים פירעון הדרגתי של הקרן ולאפשר לבעלי החוב המשך תפקוד במערכת הקיימת בירושלים . קשה מכול נפגעו בני הקהילה האשכנזית , שנאלצו לפנות את העיר ( או אם שבו אליה מאוחר יותר — להסתיר את שיוכם לקבוצה זו ) משלא יכלו לכבד אף את ההסדרים הכספיים שהושגו בגינם ( על כך עמדנו בהרחבה בכרך המאה הי"ח , הן בפתח הדבר הן בפרקי הכרך השונים . ( אחת התוצאות של הסתלקות האשכנזים מירושלים הייתה נטישתה של "חצר האשכנזים , " דהיינו חצרו של די יהודה החסיד , שנחרבה . במאה הי"ט שבה וגדלה בהדרגה הנוכחות האשכנזית בעיר , ולכן לא ייפלא כי כבר בשלב מוקדם של מאה זו החלו נציגי הקהילה האשכנזית לתבוע במפגיע , כי יקבלו שוב לידיהם את השטח של "חצר האשכנזים" ושרידי מבניו להלכה ולמעשה . כדי לברר את העובדות לאשורן פנה הקאדי אל נכבדי הקהילה המוסלמית שהעידו כי , אכן , השטח הוא רכוש של היהודים , שמאז נטישתו במאה הקודמת הוא "חרב וחסר תועלת . " בהסתמך על עדויות מהימנות אלה פסק הקאדי כי ה"חצר" שייכת ליהודים ( תעודה מס' . ( 12 שתים עשרה שנה לאחר מכן , בשנת , 1836 כשהייתה ירושלים נתונה לשלטונו של מחמד עלי ממצרים , זכתה הקהילה האשכנזית באישורו של השליט לבנות מחדש את ה"חצר" שלהם , והקאדי המקומי נתבקש לאמת את הגבולות המדויקים ולאפשר את ביצוע צוו של השליט . ועדת הבדיקה מטעמו מצאה , כי המבנה הגדול , שגובהו היה כ 9 מטרים , אמנם נהרס ברובו , אך בחלק מחדריו התמקמו משפחות מוסלמיות ששיפצו אותם והפכום לחנויות . המשתמשים המוסלמים ( אשר בחלקם , לפחות , היו צאצאים של הנושים המוסלמים מן המאה הקודמת , ( חויבו על ידי הקאדי לפנות את כל אחת עשרה החנויות ולהחזירן לידי היהודים , אשר הותר להם לשוב ולשקם את המבנה כולו ( תעודה מס' . ( 15 המגמה שנקבעה כאן נמשכה בהתמדה גם לאחר שירושלים — וארץ ישראל כולה — הוצאו מיד השליט המצרי והוחזרו למעמד של מחוזות עות'מאניים כבעבר : ב 1842 הותר גם לקהילה הספרדית לשפץ מבנה גדול שהיה חלק מההקדש שלה , ואשר נהרס במרוצת הדורות . הם ביקשו וקיבלו את אישור השלטונות בירושלים ובדמשק לבנות מחדש את היחידות ההרוסות שבחצר זו 20 x 40 ) מ' שטחה , ( להפכן לחדרי מגורים ואף לבנות בהם מאפייה לצורכי הקהילה ( תעודות מס' . ( 18 , 17 , 16 מגמת שיפוצם של נכסים יהודיים שחרבו בשנים עברו נמשכה לאורך כל

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר