המדיניות: השתלבות והסתגלות

עמוד:10

מעמדו של הורדוס דומה במקצת לזה של שלמה המלך , כאלף שנה קודם לכן . שניהם משלו כעידן של שלום ן שניהם בנו הרבה , _כשגולת הכותרת של מפעליהם היתה בניית בית המקדש . שניהם נטו לקלוט השפעות מבחוץ . אחרי מותם חולקה ממלכתם , וטענת העם העיקרית נגד שניהם היתה עול המסים הכבד מנשוא . אולם דמותו ההיסטורית של שלמה הרבה יותר חיובית — הודות להשתייכותו לשושלת דוד , שהמשיכה לשלוט מאות שנים והיתה אחראית לכתיבת ההיסטוריה של התקופה , וכן בשל שיפור תדמיתו אצל חז"ל , למעלה מאלף שנה לאחר מותו . דמותו של הורדוס לא זכתה להערכה אוהדת כזאת . אם ניתן לשפוט את האדם בקנה מידה פוליטי — ובסופו של דבר היה הורדוס מדינאי — נראה שהוא הצליח להבין את עולמו , את יחסי הכוחות שבו ואת אופן הקיום והתפקוד בתנאים אלה . הרבה מבין בני העם קלטו את גישתו המתונה והמציאותית והזדהו עמה , ולו ידם היתה ממשיכה להיות על העליונה , היתה ההיסטוריה שלעם ישראל במאה הראשונה לספירה ולאחריה נראית אחרת לגמרי . אולם היו חוגים מקרב העם שנקטו קו מדיני הפוך — זה של עימות והתנגדות גלויה לרומא — ובנצלם עיתוי של משבר פנימי ממושך בחברה הישראלית , הם הצליחו באמצע המאה הראשונה לספירה להוביל את העם למרד _הרה אסון . זאת לא היתה דרכו של הורדוס , ועם ישראל נאלץ לשלם מחיר כבד בעד הכרעתו לנטוש את דרך הורדוס , הגורסת השתלבות והסתגלות , ולאמץ את המדיניות הדוגלת כעימות וניתוק . שלושת המגדלים במערב העיר , בירושלים של הורדוס ( שחזור )

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר