|
|
עמוד:5
תפיסה זו של שילוב ושיתוף עם העולם מסביב לא היתה מיוחדת להורדוס או לבני דורו בלבד . במהלך תולדות עם ישראל מראשיתו ועד ימינו — קיים מתח הכרחי וטבעי בין התפיסה הגורסת אטימות והסתגרות בפני העולם הרחב , הנתפס כעוין ומסוכן , ובין התפיסה הרואה בפתיחות מבוקרת וקליטת השפעות מסוימות — דבר מבורך , בריא ומעשיר . עקבות המתח הזה נשארו מימי בית ראשון והשפיעו גם במהלך תקופת בית שני . הורדוס עצמו נקט עמדה ברורה במחנה המשתלבים , ובעירו ובממלכתו היו סימנים ברורים של ק ליטת דפוסים ונהלים מהעולם מסביב , בצד ביטויים יהודיים מובהקים . ההשפעה היוונית היתה מורגשת בכל תחום בחיי החברה . אנשים בנו בתים ומצבות קבורה וקישטו אותם לפי המקובל במזרח הים התיכון באותם הימים . בירושלים בפרט ובכל רחבי ממלכתו של הורדוס נבנו בניינים או אומצו דפוסים לפי הדגם ההלניסטי : תיאטראות , אמפיתיאטראות , היפודרומים ( מגרשים למרוצי סוסים , ( משטר הפוליס וכדומה . אנשים נתנו שמות יווניים לילדיהם , והתלבשו באופנה של אותם הימים . השפה היוונית היתה בשימוש רב בחברה הישראלית , יותר בין תושבי הערים מאשר בין תושבי הכפרים , ובין המעמד הגבוה והעולים מחוץ לארץ מאשר בין בני המעמד הנמוך או תושבי הכפר . כ 35 % מהכתובות שנתגלו בירושלים מסוף תקופת בית שני הן ביוונית , כולן או חלקן . בתחום _הרעיוני דתי , ניתן להבחין בדפוסים ובהלפי מחשבה שנקלטו מן העולם מסביב ושמצאו את ביטוים אפילו אצל הכתות והזרמים השונים בארץ . שחזור חזית בית המקדש שבנה הורדוס
|
|