|
|
עמוד:12
המסורת על התהוותו של ישראל מן האבות ההבטחה לאברהם על פי השקפת התורה היתה ראשית התהוותו של ישראל במסר האלוהי שנמסר לאברם : " לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך . ואעשך לגוי גדול ... ונכרכו בך כל מש ? חת האדמה" ( בראשית יב א-ג , ( הפותח את הסיפור המקראי על אברהם ומשמש נקודת מוצא לתיאור ייעודו של ישראל ומעמדו המיוחד בקרב הגויים . ההשקפה הכוללת על התהוות ישראל בתורה ומרכיביה העיקריים שלוש מסורות מרכזיות שלוש מסורות מרכזיות מונחות ביסוד התמונה המצטיירת בתורה על ראשיתו והתהוותו של ישראל : א . מוצאו משלושה אבות שהתהלכו בכנען , ושלהם ניתנו הבטחות מפי ה' בדבר ייעודם הלאומי מדיני ובדבר מתן ארץ כנען להם ולזרעם אחריהם ; ב . גאולתו משעבוד מצרים והעלאתו אל ארץ זבת חלב ודבש , שייחד לו ה ' ג . בחירתו לעם סגולה במעמד הר סיני , שבו כרת עמו ה' ברית וייחד אותו מכל העמים על ידי מתן תורה ומצוות . שלוש מסורות אלה קשורות במסר אלוהי , המקדים את האירועים המתוארים בהן . הראשונה — במסר לאברהם ; השנייה — במסר למשה ; והשלישית — במסר לעם כולו . המסורת הראשונה כורכת את ייעודו הלאומי של העם עם מוצאו מן האבות שלהם הובטחה ; pxn השנייה קושרת את הציוויים החברתיים המוסריים של ישראל עם נסיונו ההיסטורי כעם עבדים שנגאל משעבודו ; השלישית משלבת את קבלת התורה על מערכת מצוותיה עם החוויה הדתית של התגלות ה' לעיני כל העם : כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כה' ... ומי גוי גדול אשר לו חל , ים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת ... ( דברים ד ז-ח . ( עם ישראל כעם בחירה שלוש המסורות המרכזיות הללו מצטרפות לתפיסה כוללת על התהוותו של ישראל כעם בחירה . בעיצובן ההיסטורי כחוויות היסוד בתולדות התהוותו של ישראל , עוד לפני התנחלותו בארצו , באה לידי ביטוי ההשקפה האומרת שתודעתו הדתית והלאומית של ישראל כעם קדמה בזמן לגיבושו במסגרת טריטוריאלית ומדינית עצמאית משלו . ייחודה של התפיסה המקראית תפיסה זו מייחדת את ישראל בהשוואה לעמים אחרים , ואין לה אח ורע בתודעתם ההיסטורית של עמים אחרים . ברי , מכל מקום , שתפיסה זו כבר מייצגת את השקפתם של מחברי התורה , שעיצבו את התיאור על התהוות ישראל מתוך נקודת מבט דתית מובהקת ועל יסוד תודעה לאומית מגובשת . אולם תמונה בולטת זו על התהוות ישראל לא נתעצבה בתקופה אחת , אלא בתהליך מורכב ומתמשך . סימנים שונים במקרא בכלל ובתורה בפרט מעידים שקדמו לה תפיסות והערכות שונות ביחס להתהוות ישראל וביחס לראשיתו , שעל פיהן נוכל ללמוד על דרך התהוותה של התודעה ההיסטורית העצמית של ישראל ועל היחס שבינה ובין התהוותו ההיסטורית של ישראל כעם . נפנה אפוא לדון בכל אחת משלוש מסורות אלה על בסיס העדויות המצויות עליהן במקרא .
|
|