|
|
עמוד:163
ועבד אללה בן צאלח מתושבי כפר ראעי . משנתבקשו להעיד כחוק הם העידו באורח חוקי , כי שמואל הנתבע אישר ביום תאריכו [ של מסמך זה ] בזמן הנזכר בבית מגוריו , שהוא היכה את התובעת בידיו באבנים . האישור [ הוא ] חוקי וניתן מרצונו החופשי , ללא כפייה וללא אילוץ . [ העדות נמסרה ] בנוכחות הנתבע דלעיל ובעדותם לא נתגלו דופי ולא פגם חוקי . אשר על כן , התקבלה עדותם בעניין זה באורח חוקי [ ו ] בדרך חוקית . בהתאם לכך התברר והתאמת בפני מולאנא השופט הנזכר , כי הנתבע התנפל על התובעת והיכה אותה בידיו באבנים ותקף אותה כשהיא בביתה בדרך בלתי חוקית . לכן הושת עליו עונש כחוק . מה שקרה התרחש ונרשם ב 10 בחודש ג'מאדא אל ת'אני שנת . 965 165 תביעת יהודייה כנגד צרתה ואחיותיה ; 431 / 37 ] סיכום ] היהודייה חנא בת יעקב תבעה את צרתה סלטאניה בת עוינאת היהודייה בטענה , כי לילה ק ודם לכן היא , סלטאניה , ושתי אחיותיה — ג'והרה ורבעה — היכו אותה . סלטאניה הכחישה ואילו חנא לא יכלה להוכיח את דבריה . אז נשבעה סלטאניה , כי לא היכתה אותה , ועל סמך זאת נדחתה התביעה . נרשם ב 7 ו בחודש שואל שנת ' . 966 166 מלקות ליהודים שהיכו בבית הכנסת , 527 / 37 ] סיכום ] במשפט שהתנהל בבית הדין בפני הקאדי ובנוכחות צובאשי ירושלים , תבע היהודי בן עאזר את היהודי זכרי בן סלמון , בנו אבראהים ואחיו סאלם בטענה , כי בשבת , ב 13 בחודש ד'ו אל חגיה שנת 966 י הם התנפלו עליו בבית הכנסת , היכו אותו בידיהם על ראשו ופניו והסירו את המצנפת שלו מעל ראשו . שלושת היהודים הנתבעים הכחישו אה דבריו ומוסא התובע הביא שני עדים , האחד מוסלמי והשני יחיא בן מנאחים היהודי , והם העידו כדבריו . בהתאם לכך פסק הקאדי להלקותם . נרשם ב 17 בחודש ד'ו אל חג'ה שנת . 966 ג במקור : "תאדיב 0 4 . " ג במארס . 1558 תעודה 1 65 ו 23 ביולי . 1559 תעודה 66 י 16 1 בספטמבר 20 2 . 1559 בספטמבר . 1559 וראה גם : 0 / 37 ג 5 ( אבראהים בן זכרי הנ"ל מיופה כוחו של אביו — זכרי — תבע את מןסא בן עאזר y : rt בטענה דומה . ולאחר הבאת עדות נענש גם מוסא במלקות . (
|
|