טו. מריבות ואלימות בין יהודים לבין עצמם

עמוד:159

טו . מריבות ואלימות בין יהודים לבין עצמם אלימות מילולית וגופנית היתה נקוטה לא רק ביחסים בין מוסלמים ליהודים , אלא אף בין יהודים לבין עצמם . כאן , כמובן , נעדר לחלוטין המרכיב של אלימות מצד בעלי שררה , שאותה ראינו בפרק הקודם , אולם גם בין יהודים לעתים הדרדרו הדברים לשפל עמוק . פעמים היו אלה קטטות בין נשים : גידופים ומהלומות משני הצדדים , שזכו לעונש של הקאדי על כך , מריבות בין אישה לצרתה שנסתיימו בתקיפה גופנית , לעתים אף עד כדי גרימת הפלה לאחת המתקוטטות ( תעודות מס' . ( 167 , 165 , 161 סוג אחר של אלימות כלפי נשים היה תקיפתן בידי גבר יהודי , ולמרות הכחשותיו של התוקף , הצליחו להביא להרשעתו בבית הדין באמצעות עדים מוסלמים ( תעודה מס' . ( 164 אולם הסוג הרווח ביותר של אלימות בין יהודים היה בין גברים . לעתים היו מעורבים בכך אנשי רשות כמותקפים או בתוקפים ללא כל הצדקה ; יעקב פלאק , זקן היהודים , הותקף והוכה על ידי אחד מבני הקהילה ואף הוכיח את טענתו בבית הדין -,או אותו יהודי , שבמסגרת סכסוך אזרחי עם יהודי אחר שלח אחריו את אחד מחיילי המצודה , אשר תפס אותו בהיותו מחוץ לירושלים , החזירו בכפייה העירה ואף אסר אותו באורח בלתי חוקי ( תעודות מס' . ( 169 , 158 כדי להבטיח תשלום חוב אמיתי , או מדומה , לא נרתע יהודי מלערב את הסובאשי , הממונה על הבטחון והסדר בעיר : הוא התלונן בפניו , כי יהודי אחר גנב חפצים ( ממנו י ) בדמשק וברח ממנה לירושלים ; הקצין העות'מאני הפעיל את סמכותו ואסר את הנתבע , עד אשר נתברר שזוהי עלילת שווא , והמתלונן היהודי קיבל עונש מלקות בשל כך ( תעודה מס' . ( 159 במקרים אחרים היו אלה סכסוכים ישירים בין יהודים לבין עצמם : אלימות מילולית , כלומר קללות נמרצות , היתה קיימת בין יהודים ואף שימשה עילה לתביעות בפני הקאדי ( תעודות מס' . ( 171 , 170 , 162 חמורים הרבה יותר היו מקרי האלימות הגופנית ן היו שהגיעו אל הקאדי באשמת שליפת סכין כנגד אחיהם היהודי , שניצל רק הודות להתערבות יהודים אחרים ( תעודה מס' ;( 160 היו שהוכו בתוך בית הכנסת על ידי בני פלוגתא שלהם , ומשהוכיחו את טענתם , פסק הקאדי לתוקפים עונש מלקות ( תעודה מס' ;( 166 והיו אף מקרים של פציעה גופנית קשה , כאותו יהודי שהיכה במקל בשכונת היהודים יהודי אחר ופצעו בראשו ( תעודה מס' , ( 163 או אחר שפצע את חברו בשוק ( תעודה מס' . ( 168 בכל המקרים הללו היה הצד הנפגע פונה אל בית הדין המוסלמי ומבקש את עזרתו . כדי להוכיח את הטענה היו מביאים עדים יהודים ובמידת האפשר גם עדים מוסלמים , , אשר הוסיפו אמינות לדבריהם וביססו את תביעתם . הקאדי-טיפל בבעיות אלה —

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר