|
|
עמוד:11
כל מתיישב שילם עשרים וחמש לא"י ( לירות ארצישראליות ) על חשבון הקרקע ועשר לא"י על חשבון האינסטלציה . חברים שלא היו ברשותם סכומים אלה , חתמו על שטרות חוב . כך נוסדה האגודה החקלאית "החקלאי . " לימים נרשמו על שמה כל המגרשים שנועדו לבנייני ציבור וכן מערכת אספקת המים , הבארות והמשאבות . עם הפיכת אבן יהודה למועצה מקומית הועבר כל רכוש "החקלאי" לרשותה . מעניינות במיוחד כמה מהחלטות האספות הראשונות של המתיישבים ; א . לא להאריך בדיבורים בישיבות , כדי לא לאחר שבת ולהספיק לישון ולהחליף כוח ליום העבודה למחרת . ב . מתן זכות הצבעה בהחלטות גם לחברות . ג . עבודה עברית טהורה בכל ענפי המשק . ד . חובת דיבור בעברית . ה . קיום יחסי שכנות טובים עם ערביי הסביבה . ו . חתירה לייצור חקלאי עצמי של ירקות , ביצים וחלב . עם חלוקת המגרשים למתיישבים כהגרלה , הקים כל חבר את צריפו למגורי משפחתו . עתה התפזרו דרי "הצריף השחור" איש לצריפו . כשהובאו למושבה בני המשפחות , הוחל בטיפול בנושאי חינוך ובריאות . תחת כיפת השמים , בצל "הצריף השחור , " ישבו כעשרה תלמידים ותלמידות ללימודים בשלוש כיתות . המורה הראשון היה יהודה בכר , שעסק בהוראה בנוסף לשאר עיסוקיו הציבוריים . ועד המושבה התקשר עם "קופת חולים עממית במושבות" והחלו ביקורי רופא מנתניה פעמיים כשבוע . בחפירת הבאר הראשונה קרתה תקלה . קירותיה התמוטטו והיה צורך לנקוט שיטת קידוח ללא שוחה כדי למנוע קריסה . אולם , כאמור , הקדחת הייתה הבעיה הבוערת שהסבה סבל רב למתיישבים . המגפה התישה את כוחם והעלתה חשש בלבם שמא נכשלו בבחירת מקום יישובם . התעורר צורך דחוף בבניית בתים , שחלונותיהם יהיו מרושתים נגד יתושי האנופלס . ואכן , ביזמת עובד בן עמי מנתניה הקציב בנק "בני בנימין" הלוואות לבניית ארבעים הבתים הראשונים . כל הלוואה בסך 100 לא"י לעשר שנים . תנאי החזרתה -1 . 25 לחודש . בתכנית כל בית : שני חדרים ומטבח ללא טיח וצבע ושאר "מותרות . " כך הוקמו סוף סוף המבנים הראשונים במושבה . לימים נפתרה גם בעיית המים עם קידוח באר נוספת , בניית ברכת מים והנחת מערכת צינורות לזרימת מים לבתים . מגפת הקדחת באה על פתרונה רק כשנתייס-שלוש לאחר העלייה על הקרקע . וכך כתב עובד בן עמי אל יהודה בכר , ראש ועד המושבה , ביום : 14 . 9 . 1934 " אני שמח להודיע לך את החלטתה של ממשלת א"י להתחיל בייבוש ביצות בירכת רמדאן והפאליק בראשית שנת . 1935 הכנת התכנית נעשית עכשיו והוזמנו כבר החומרים הנחוצים למפעל זה . אני מברך את השעה החשובה הזאת , שתביא בעקבותיה גאולה מהאקלים הממית לשרון כולו . " בשנותיה הראשונות הוארו בתי המושבה בלילות במנורות נפט קטנות . בלחץ נשי המושבה פנה הוועד למהנדס חברת החשמל , וזה ניאות , בסופו של דבר , לחבר את אבן יהודה לרשת , לא לפני שהוכיח למתיישבים , כי הכנסות החברה מיישוב כה קטן לא יכסו את הוצאות התפעול שלה . כתבה שהתפרסמה ב"דבר" ביום , 1 . 3 . 1934 ציינה את העבודה המאומצת שבוצעה באבן יהודה בפרק זמן של שנתיים ובעיקר את יחסי העבודה ושיתוף הפעולה בין מתיישבי המושבה הראשונים . וזו לשון הכתבה : " שונה טיפוסם מטיפוס האיכרים בנתניה . כאן יש נטייה להספקה עצמית של ירקות , ביצים וחלב , אבל המגרשים קטנים בני דונם וחצי . הטיפוס של האנשים כאן הוא זה של אדם עובד . אף היחסים בינם לבין עצמם יחסי עבודה הם ... יש במקום כל מוסדות השירות הנחוצים : מרפאה , בית ספר , גן ילדים , מאפייה , אטליז וכן שלוש חנויות קטנות . אפשר לסכם כי אבן יהודה התפתחה בזמן קצר והיא מהווה היום נקודה יישובית ממשית בחיי עבודה , מעורה בקרקע וסיכוייה הם להיות בעתיד לא רחוק כיותר נקודה מרכזית ברשת הנקודות שבשרון הצפוני ואולי מרובת אוכלוסין מתל מונד שכנתה . " קשר התחבורה של אבן יהודה עם נתניה ועם תל אביב היה באמצעות קואופרטיב "הגליל . " ותיקי המושבה המעטים מספרים על טלטלות למטה : מראה כללי של אבן יהודה נשנים הראשונות של המושבה .
|
|