פרק א' ספרות ההיכלות והמרכבה

עמוד:9

של רב האי גאון מראשית המאה האחת עשרה , המכילות ידיעות חשובות על ספרות זו , גם דברי רב סעדיה גאון במחצית הראשונה של המאה העשירית מכילים את עקבותיה . בין אוצרות הגניזה הקהירית נתגלו כמה וכמה קטעים מספרות זו , שאחדים מהם קדומים למדי , אולי בני המאה התשיעית . הספרות הקראית של המאה העשירית מכילה פולמוס כנגד היהדות הרבנית , פולמוס המתבסס לעתים על ציטאטים מספרות ההיכלות והמרכבה . משמע , לפנינו ספרות שכתביה המצויים בידינו ידועים היו היטב בתקופת הגאונים , וכבר אז התייחסו אליה כאל ספרות סוד , מסתורין , וניכרת מידה של הסתייגות ביחסם של רבנים אליה . גם רב סעדיה וגם רב האי נטו אל הרציונאליסטי , פרי התפשטותה של הפילוסופיה הרציונאליסטית שמקורה ביוון ונושאיה בימי הביניים היו הפילוסופים הערביים , ועל רקע זה נטו הם להצניע את ספרותה ואת רעיונותיה של ספרות ההיכלות והמרכבה , העוסקת בתיאורים מפורטים של מבנהו של העולם העליון , עולמות המרכבה והמלאכים לדרגותיהם , בדרך שאיננה עולה בקנה אחד עם המחשבה הרציונאליסטית השיטתית . הוגי דעות אחרים בימי הביניים התייחסו אל ספרות זו בצורה אחרת . רבי שלמה אבן גבירול , למשל , למרות היותו פילוסוף רציונאליסטי מובהק , התבסס על "ספר יצירה" ועל ספרות ההיכלות ביצירתו השירית , ובעיקר בשירו הגדול "כתר מלכות . " רבי יהודה הלוי כלל דיונים ב"כוזרי" המתבססים על ספר יצירה ( המאמר הרביעי בספרו הוא כמעט פירוש על ספר זה , ( על "שיעור קומה" ועל ספרי ההיכלות . הרמב"ם , לעומת זאת , שלל ככל הנראה ספרות זו מכול וכול , והחל מתקופתו — שהיא גם תקופת הופעתן של הקבלה ושל חסידות אשכנז — חל פילוג מובהק בין רציונאליסטים לבין מיסטיקנים : המיסטיקנים הירבו להשתמש בתורת הסוד הקדומה , ואילו הרציונאליסטים ברובם נקטו עמדה השוללת את המיסטיקה הישנה והחדשה גם יחד . המחקר בחכמת ישראל במאה הי"ט ובראשית המאה העשרים מיעט מאוד לעסוק בתחום זה , והחוקר היחיד שהקדיש לו עיון מפורט היה גדול ההיסטוריונים היהודיים של חכמת ישראל , צבי היינריךגרץ . גרץ היה ראשון החוקרים שהתמודד בצורה מפורטת עם השאלה בדבר זמנה של ספרות זו , ואולם גישתו המחקרית , שהיה בה הרבה מן העומק ומן האינטואיציה הקולעת , סולפה במידה רבה בגלל עוינות עמוקה כלפי ספרות זו על מכלול תכניה . ביטויים חריפים של לעג

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר