|
|
עמוד:12
. 1 המזרח בשלטון רומא יצירתה של האימפריה הרומית יסודותיה של האימפריה במאות השנים האחרונות לקיומה של הרפובליקה הרומית ( המאות השלישית עד הראשונה לפני הספירה ) באו לידי ביטוי מלא כוחה ועצמתה של רומא במסכת ארוכה של אך כל אותה יציבות פוליטית , שהושגה במחיר נאמנות מוחלטת לאימפריה הרומית ושכרוכים בה מפעלי בנייה גדולים וראוותניים ומשטר דיכוי עריץ , התערערה במותו של הוךד 1 ס . ארץ ישראל נהפכה , בכמה שלבים , לפרובינקיה רומית נפרדת . בדורות שלאחר מות ה 1 ךדוס התערער האיזון העדין שניסה מלך זה להשיג בין האוטונומיה של היהודים בארץ ישראל מזה והחסות הרומית מזה ; בחלקו של דבר נבעה התערערות זו מממשל פרובינקיאלי מושחת , ובחלקו של דבר — מהופעת חוגים ואישים בעלי אידיאולוגיה דתית לאומית בלתי מתפשרת . במאה הראשונה לספירה הגיעה ירושלים לשיא התפתחותה המדינית והרוחנית גם יחד . במשך כאלף השנים שבהן שלטו היהודים בארץ אין לך פרק זמן שבו עמדה העיר על רמה כה גבוהה מבחינה כלכלית ואדריכלית , ושבו כה שגשגה והתפתחה , כבמאה הראשונה לספירה . היא היתה בירת העם היהודי , שמנה אז שניים עד שניים וחצי מיליון נפש בארץ ישראל לבדה , ובחמישה עד שמונה מיליון נפש בעולם כולו . חורבן ירושלים ומקדשה בשנת 70 לספירה היה מאורע דראמאטי , שואה בממדים כבירים . היתה זו טראגדיה במובן היווני המקורי של המלה , שכן היא נסבה על נפילתה של אישיות שלטת ( מלך , נסיך וכיוצא בהם , ( ולא אדם פשוט , כגון חייט או סנדלר . ואמנם , העיר שנמחתה מעל פני האדמה על ידי הלגיונות הרומיים בחודש אב בשנת 70 לספירה היתה "בירה למלך רב . " היהודים , כמוהם כעמים קטנים אחרים שחיו בצל אומות גדולות וחזקות מהם , בעלות תרבויות מפותחות , חייבים היו לנסות ולהגיע אל יעד כפול כדי שלא להתחסל כליל , אלא לשרוד ואף לשגשג ! מצד אחד היה עליהם לסגל להם עמדה מדינית שקולה ורבת תושייה לנוכח העולם שסביבם , שכן עימותים עמו והתרסה גלויה בפניו היו מביאים לתוצאות הרות אסון ; מצד שני היה עליהם להסדיר את ענייניהם הפנימיים , שכן חילוקי דעות ומתחים מבפנים עלולים היו להחלישם ולהביא לנקיטת צעדים נמהרים כלפי העולם שמבחוץ . היכולת להעמיד הנהגה נאותה , שקולה וזהירה ובעלת שאר רוח , שתיטיב לפלס את דרכה בענייני חוץ ופנים כאחד , היתה מאז ומתמיד כורח שאי אפשר בלעדיו . מסיבות רבות , שעוד נעמוד עליהן להלן , איבדה החברה היהודית את היכולת החשובה הזאת במאה הראשונה לספירה , וכתוצאה מכך נוצרו מתחים , אלימות , הרס הסדר החברתי , מלחמה — ולבסוף גם שכול , מוות וחורבן . תפיסתו של הוךדוס בכל הנוגע למערכת היחסים החייבת להיווצר בין היהודים לרומאים היתה שונה בתכלית , אך תכניותיו ושאיפותיו נפסלו ונדחו מכל וכל על ידי מספר רב של יהודים , והדחייה הגיעה עד כדי התגרות ברומאים . במבט לאחור , ובחכמה שלאחר מעשה , אפשר לומר שהוךדוס סיגל לו מדיניות נבונה ומפוכחת יותר מזו של מורדי שנת 66 לספירה . אך חוגים רבים מדי בחברה היהודית של המאה הראשונה לספירה יצאו חוצץ נגד תפיסתו , והמחיר שהיה עליהם לשלם בעבור דחייתה היה עצום וכבד מנשוא .
|
|