|
|
עמוד:8
הפזורה היהודית הגדולה . רבים מיהודי התפוצות ביקרו בארץ במסגרת העלייה לרגל ובהזדמנויות אחרות . רבים השתקעו כאן והגיעו בימי הוךדוס ואחריו לעמדת בכורה בחברה הארץ ישראלית היהודית . הקשרים ההדוקים שבין ארץ ישראל ובין הפזורה התבטאו גם בתמיכה החומרית שתמכו יהודי התפוצות במקדש שבירושלים על ידי שיגור כספי מחצית השקל באישורה של הקיסרות הרומית . בדורות אלו הגיע היישוב היהודי בארץ ישראל מבחינה דמוגראפית לשיא בגידולו המספרי , שיא שלא היה דומה לו עד לדורות האחרונים ממש . ליצירה הדתית תרבותית של התקופה הנדונה היו השפעות עצומות על דורות רבים . הימים האחרונים שבפני הבית והימים שבין החורבן למרד בר כוכבא הם תקופה של פעילות החכמים הגדולים מהלל ועד ר' עקיבה , שפיתחו את ההלכה והניחו את היסודות המוצקים לבניין התורה שבעל פה , כפי שגובשה זמן מה לאחר מכן במשנה . בצד יצירתם הרוחנית של הפרושים קיימת היתה , לפחות בפני הבית , פעילות רוחנית של כיתות אחרות וזרמים דתיים שונים , שרישומם ניכר גם בספרות האפוקליפטית של התקופה . ההתפתחות הדתית חברתית של סוף ימי הבית הביאה גם ללידתה של תנועה חדשה , שעתידה היתה להעניק לקיסרות הרומית ולציוויליזאציה האירופית את דתה . הנצרות נולדה בגליל של ימי הוךדוס אנטיפס , התפתחה בירושלים שתחת שלטון הנציבים וקיבלה תנופה על ידי אישיותו של פאולוס ( שאול , ( יהודי מטךסוס , עיר הלניסטית שבקיליקיה , שהפיץ את הנצרות מארץ ישראל על פני הפזורה ההלניסטית . בצד האוכלוסייה היהודית שהיוותה את הרוב בארץ היתה קיימת האוכלוסייה הסורית יוונית , שמצאה את ביטויה הארגוני בערים ההלניסטיות השונות . ביניהן ובין האוכלוסייה היהודית , שבחלקה התגוררה גם בערים אלו עצמן , היתה קיימת מתיחות שהיה לה חלק נכבד בגרימת המרד הגדול . ערים כמו גרסה בעבר הירדן המשיכו להוות מרכזים של תרבות שוקקת , ועל ארגונה ועל ההווי שלה אנו למדים הרבה מהכתובות היווניות שנשתיירו במקום . בעוד שהארץ היוותה מבחינה פוליטית חלק ממזרח הקיסרות הרומית , נשארה הציוויליזאציה ההלניסטית כציוויליזאציה של האוכלוסייה הלא יהודית , וזו המשיכה להשפיע גם על יהודי ארץ ישראל . ידיעת היוונית היתה נפוצה בחוגים יהודיים מסוימים , ועיר יהודית בעיקרה כמו טיןריה היתה בעלת ארגון של פוליס יוונית . פחותה יותר היתה השפעתה של הציוויליזאציה הרומית והלשון הלטינית , אף על פי שמציאותם של לגיונות רומיים ומגע עם האדמיניסטראציה הרומית גרמו לחדירה מסוימת של התרבות הלטינית . האזרחות הרומית היתה נפוצה גם בקרב היהודים , קיסריה הפכה לקולוניה רומית , ובסוף התקופה נוסדה גם הקולוניה איליה קפיטולינה על חורבותיה של ירושלים . הפרקים עד לחורבן , שהם חלקו הראשון של הכרך , מתייחסים להיבטים השונים של תולדות התקופה . הפרקים שבחלקו השני של הכרך כוללים את התקופה שבין החורבן למרד בר כוכבא ועניינם בעיקר בהיסטוריה המדינית והאדמיניסטראטיבית , ואילו חיי הרוח , הדת , החברה והכלכלה של תקופה זו יידונו במסגרת הכרך החמישי . מנחם שטרן
|
|