|
|
עמוד:11
פני התקופה : ארץ ישראל במדינה הממלוכית כיבושה של ארץ ישראל על ידי השליטים הממליכים ( 1260 ) ודרכי שלטונם בה העתיקו אותה ממוקדו של מאבק פוליטי , דתי וצבאי ארוך ורב תהפוכות בין הנצרות לבין האסלאם ועשוה משנית ושולית , כפי שהיתה בתקופה הערבית הקדומה . חלקים נרחבים ממנה , בעיקר בשפלת החוף , ניטשו מיושב ואף נהרסו . כתוצאה ממדיניות שיטתית ומכוונת של השליטים הפכה ארץ ישראל למחוז נידח , בתוך מדינה רחבת ידיים , שומם בחלקו , שעיקר חשיבותו לשלטון היה כארץ מעבר בין מרכז השלטון במצרים לבין סוריה . החיים בא ^ ישראל הושפעו ממצבה הדיפלומאטי וממעמדה המדיני של המדינה הממלוכית , מן האתגרים הצבאיים שלפניהם עמדה ומן הפתרונות שמצאה לאתגרים אלה , מאופיו של השלטון הממלוכי ומחוסנה הכלכלי ואפשרויותיה הכספיות של המדינה . הסכנה הצבאית שריחפה עליה , בעיקר איום הפלישות המונגוליות מעבר לנהר הפרת , ובימיה הראשונים של המדינה — במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה — גם קיומם הרופס של שרידי הממלכה הצלבנית , הפכו במאה זו את השיקול האיסטראטגי הצבאי לשיקול המכריע במדיניותם של השליטים ביחס לארץ ישראל . ההרס השיטתי של ערי החוף וסתימת נמליהן , חלוקתן של האדמות הנכבשות לאריסטוקראטיה הצבאית , הקמתה של רשת דרכים יעילה ושל שירותים להעברת ידיעות , וכן בניית מצודות בערי פנים הארץ — כל אלה ביטאו בראש וראשונה את תחושת הסכנה התמידית שבצלה פעלו הסלטאנים הממלוכים . אך אחרי הפלישה המונגולית האחרונה לסוריה , בסוף המאה השלוש עשרה , סר האיום הצבאי מעל המדינה , והכפפתה של המדיניות בארץ ישראל לשיקולים צבאיים הפכה אז לאנאכרוניסטית במידה רבה . יוקרתה הדתית של הארץ , מפעלי הבנייה הדתית והציבורית בערי פנים הארץ וכוח המשיכה שלה כארץ של צליינות ועלייה לרגל — הם שהיו אז במרכז עניינם של השליטים . השלטון הממלוכי היה שלטון של עלית צבאית , שמנתה לא יותר מעשרת אלפים קצינים וחיילים . עלית זו ריכזה בידיה את כל משאביה הכלכליים של המדינה . כשליטי מצרים היתה לממלוכים אפשרות ליהנות מרווחי סחר המעבר בין הודו לאירופה , שהתנהל דרך ארצם . כן המשיכו במערכת קשרים מסועפת שפותחה בתקופה הצלבנית עם ערי הנמל החשובות השוכנות לחוף הים התיכון — ברצלונה , מרסיי , גנואה וונציה . שליטתם בשטח רחב ידיים , למן הפרת ועד למקורות הנילוס , ויכולתם לקיים בו שלטון יעיל וביטחון עשו את המעבר בארצם ואת הסחר עמם לכדאיים לסוחרי אירופה . עושרה של המדינה הממלוכית , שבא לה מגידוליה החקלאיים , ממוצריה התעשייתיים וממכס שגבתה
|
|