|
|
עמוד:10
10 הלל שמיד | נטע כהנא וכן בנושאים רבים אחרים . אלה העשירו את ארון הספרים בכל הקשור לפילנתרופיה יהודית ולמסורת הנתינה ביהדות . תשומת לב מחקרית פחותה ניתנה לפילנתרופיה של ישראלים . את הריק הזה ביקש למלא המרכז לחקר הפילנתרופיה באוניברסיטה העברית . המחקרים שהופקו במרכז לאורך השנים התמקדו בחקר ההיסטוריה של הפילנתרופיה בישראל, התפתחותה לאורך השנים והשינויים שחלו בה בשני העשורים האחרונים . תחילת שנות ה- 2000 מהווה ציון דרך חשוב בהתפתחות הפילנתרופיה הישראלית, שאותו נסקור בהרחבה בספר זה . מחקרים רבים נערכו במרוצת השנים במסגרת המרכז והם עסקו במניעים, בחסמים ובאתגרים שבנתינה מצד הפילנתרופים הישראליים, בהערכת האפקטיביות של הפילנתרופיה בכלל ושל פעילות הקרנות הפילנתרופיות בפרט, היקף הנתינה בישראל בהשוואה למדינות אחרות, מגמות ותמורות בפילנתרופיה הישראלית, עמדות הציבור כלפי הפילנתרופיה והפילנתרופים, מאפייניה של פילנתרופיית העילית בישראל, הקשר בין מימון ממשלתי למימון פרטי של ארגוני המגזר השלישי, קרנות פילנתרופיות, מדיניות מס כלפי הפילנתרופיה, חקר שותפויות בין- מגזריות שבהן אחד השותפים היא הפילנתרופיה, יחסי הפילנתרופיה והממשלה, נתינה והתנדבות במגזר הערבי בישראל בתקופת משבר הקורונה, נשים ופילנתרופיה, וכן חקר תופעת ההעברה הבין-דורית של נתינה כספית והתנדבות בקרב משפחות פילנתרופיות בישראל ובקרב הציבור הרחב ( את המחקרים ניתן למצוא באתר "המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל" ) . מחקרים אלה התפרסמו בכתבי עת שונים, ועד היום הם לא אוגדו לאכסניה אחת משותפת, כזו שתוכל לשמש את אלה המתעניינים במעשה ובתרומה של הפילנתרופיה לחברה בישראל, ותוכל לספק להם את הבסיס הנדרש להבנה של עולם הפילנתרופיה בכלל והפילנתרופיה הישראלית בפרט, והכרתם . מכאן מטרתו הראשונה של הספר היא לסכם את הידע האמפירי שנצבר במהלך השנים . הספר
|
|