|
עמוד:9
9 הפילנתרופיה הישראלית משמעותית בכל הקשור למינוף הפעילות האקדמית של בית הספר . בין הגורמים שתמכו במשך עשרות שנים בתוכניות בית הספר היה ג'וינט ישראל, שהיה גם שותף בכיר להקמת בית הספר . ג'וינט ישראל, ובעיקר מנהלו בשנים 1995 - 2014 מר ארנון מנטבר, היו אלו שיזמו את הקמת המכון לחקר הפילנתרופיה בישראל בזמן כהונתי כדיקן בית הספר . מר מנטבר הבין היטב את החשיבות של הקמת מרכז מחקר שיתחקה אחר התפתחות הפילנתרופיה בישראל . באחת מפגישות העבודה איתו הוא העלה בפניי את הרעיון של הקמת המרכז ומימון פעילותו בשנים הראשונות בשיתוף עם האוניברסיטה העברית . כאדם ומנהל עם חזון הוא הצליח לרתום את נשיא האוניברסיטה בשנים אלו, פרופ' מנחם בן ששון, והמימון להקמת המרכז נמצא . כשהצגתי הישג זה בפני מועצת בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ראיתי את פניהם הנדהמות של חלק מחברי המועצה שהביעו אי שביעות רצון מהקמת המרכז החדש . התנגדותם נבעה משני טעמים . הראשון הייתה הטענה שלא התייעצתי איתם והשני הייתה התהייה "מה עושה פילנתרופיה של עשירים בתוך בית ספר לעבודה סוציאלית שהערכים המקצועיים והאידיאולוגיה שלו שונים לחלוטין מזו של הפילנתרופיה ? " . כמו בכל תוכנית אקדמית נדרש זמן רב לשכנוע ולהצדקת חיוניותה ותרומתה המדעית של התוכנית . לבסוף נתקבלה ההחלטה על הקמת המרכז, שהחל בפעילותו ב- 2008 . היה זה המרכז הראשון בישראל שריכז מאמץ מחקרי בניסיון להבין טוב יותר את מקומה ותפקידה של הפילנתרופיה בישראל לצד המוסדות האחרים הפועלים במרחב הציבורי, הממשלה והארגונים הלא ממשלתיים . עד להקמת המרכז עסקו חוקרים מתחומי ידע שונים בלימוד הפילנתרופיה, מקורותיה, שורשיה הדתיים, התפתחותה לאורך השנים, הגלגולים השונים שעברה, תרומתה להקמת היישוב היהודי בתקופת טרום המדינה ולאחר הקמתה, יחסי ישראל והתפוצות על רקע התרומות הפילנתרופיות,
|

|