|
|
עמוד:8
8 הלל שמיד | נטע כהנא המשמעות והחשיבות של הפילנתרופיה, שהייתה רחוקה מתחומי העניין והמחקר שלי . ניסיון קודם שחוויתי עם מרצה אורחת בבית הספר לימד אותי שבסביבה שבה אני פועל מושג הפילנתרופיה ותרומות של אנשים אמידים לא מתקבל באהדה על ידי סגל בית הספר לעבודה סוציאלית . עושר, פילנתרופיה ופילנתרופים נתפסו כמושגים הרחוקים מאוד משדה העשייה ותחומי העניין של חברי הסגל, שהרימו גבה בכל פעם שבה שמו של פילנתרופ ידוע הוזכר על ידי המרצה האורחת . חוויה דומה חוויתי בהרצאה שנשאתי ובה הזכרתי את שמו של אחד הפילנתרופים הידועים בעולם . התגובה של חברי הסגל ומשתתפים אחרים הייתה שעדיף היה שלא הייתי מזכיר אותו מפני שהוא לא מחפש את טובת האחרים אלא את טובת עסקיו הפרטיים . במהלך השנים הרבות שבהן שימשתי כמרצה וכנושא בתפקידי ניהול שונים בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית לא נחשפתי כלל לעולם הפילנתרופיה . הוא היה לא מוכר, רחוק ולא רלוונטי לעשייתי . לא השתתפתי בקמפיינים לגיוס כספים או בפגישות עם בעלי הון שהיו פוטנציאל לגיוס תרומות . הזיקה היחידה לעולם התרומות היו הצעות המחקר שהגשתי לקרנות למימון המחקרים שערכתי לאורך השנים . כל אלה היו נכונים עד לשלב שבו התמניתי לדיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית . כדיקן הבנתי את החשיבות הגדולה של חיזוק המעמד האקדמי של בית הספר ופעלתי למימוש מטרה זו . הבנתי שכדי להשיג את מטרות בית הספר לא ניתן להתבסס רק על התקציב השוטף, אלא יש להשקיע מאמצים רבים בגיוס כספים ממקורות חוץ-אוניברסיטאיים שונים, ארגונים פרטיים וציבוריים כאחד, לקידום המחקר ולייזום תוכניות לימוד חדשות . מאמצים רבים הושקעו על ידי ועל ידי חברי סגל בית הספר, כל אחד בתחומו, לגייס כספים מעבר לתקציב הרגיל, המוגבל לעשיית המינימום ההכרחי ואיננו מאפשר לבית הספר לעשות קפיצת מדרגה
|
|