מבוא: בין שתי תקופות

עמוד:15

כיוון שהיוזמה הפרטית היהודית אינה יצרנית ואינה מוכנה לקחת על עצמה סיכון במקום שהדיווח המיידי אינו מובטח . צמיחתה של התנועה הקיבוצית ­ כמו גם התבססותה ­ התאפשרו מכוחה של הברית בין תנועת­העבודה ובין הזרם האזרחי המתקדם בציונות כשנקודת המיפגש ביניהם נמצאה בזהות ההערכה לגבי תפקידו המכריע של ההון הציבורי בבניין הארץ ובהערכת תפקידן המכ­ ריע של התנועות החלוציות ביצירת התשתית לישוב היהודי . הפוליטיקה, אם כן, איפשרה את התפתחות התנועה הקיבוצית, אך עמדת הבכורה שלה בישוב בתקופה שקדמה להקמת המדינה נבעה מכוח היותה נושאת הערכים של ההתחדשות הלאומית, מנוף ליישובה של הארץ ואמצעי רב עוצמה במאבק על עצמאותו של הישוב היהודי בארץ­ישראל ובהגנה על קיומו והתפתחותו . התנו­ עה הקיבוצית ביטאה במעשיה ובאורח­חייה את סדר הקדימויות הלאומי : השיבה לעבודת כפיים, יצירת כפר עברי, שוויון, עבודה עצמית, יישוב אזורי ספר והגנה . מבנהו המיוחד של הקיבוץ הכשיר אותו למלא בצורה יעילה במיוחד תפקידים כמו הכשרת קרקע, קליטת עליה, הכשרת העולים לחיי עבודה, יישוב אזורי ספר שוממים ומתן גיבוי כלכלי ולוגיסטי לכוח המגן העברי כהתגבשותו . הקיבוצים הוקמו בהדרגה, בהתאם לגלי העליה החלוצית וליכו­ לת המוסדות המיישבים ועל­פי הצרכים הלאומיים כפי שנקבעו על­ידם . הקיבוץ הראשון, דגניה, נוסד ב­ ,1911 אחריו כנרת ב­ ,1913 איילת­השחר ב­ ,1915 וכפר­גלעדי ב­ 1916 . עד שנת 1920 הוקמו 4 קיבוצים בלבד . משנת 1920 עד ,1923 עם הגל החלוצי של העליה השלישית נוסדו 23 קיבוצים נוספים ובשנים 0391­ 1937 עוד 18 קיבוצים . עד שנות המאבק הגדול על גורל המדינה נוסדו, איפוא, 45 קיבוצים . בשנים 7391­ ,1939 שנות מאורעות הדמים נוסדו 31 קיבוצים במסגרת "חומה ומגדל" . בתקופה זו לא רק שיטת הקמת הישובים, אלא אף סדר הקמתם נקבעו על­ידי מפקדת ''ההגנה'' . מאמצי ההתיישבות בעמק בית­ שאן יצרו פרוזדור יהודי בין עמק­יזרעאל לבין עמק­הירדן וגרמו להעתקת גבול ההתיישבות היהודית הרחק מזרחה עד מעוז­חיים ושער­הגולן, מסדה ועין­גב . בצפון המדינה קבעו הישובים את 15

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא