מבוא: בין שתי תקופות

עמוד:14

עצמה הזמינה את השפיטה המחמירה הזאת, שכן יש לה יומרה לבנות חברה אחרת, טובה וצודקת יותר שתשמש דגם לחברה הישראלית כולה . ספר זה, בא לתאר את המציאות ­ בעיקר המציאות הכלכלית על הבעיות והאתגרים שהציבה בפני התנועה הקיבוצית ועל האופן שבו התנועה הקיבוצית פתרה את הבעיות שהתעוררו, לחיוב ולשלילה . לאחר ידיעת האמת העובדתית יוכל כל קורא להסיק את מסקנותיו . אף שספר זה עוסק בעיקר בהיבטים הכלכליים­חברתיים של הקיבוץ בשנות המדינה, ברור כי זהו גם ספר פוליטי, במובן זה, שהפוליטיקה ­ כאחד מתחומי העשייה האנושית ­ קובעת את עיצוב הסדר החברתי, מתווה את המטרות אליהן חותרת החברה בתקופה נתונה ומשרטטת את סדר­הקדימויות בדרך להשגתן . יש הבדל בין תנאי פעילותו ואפשרויות התפתחותו של הקיבוץ במשטר, שמטרתו עידוד הבניין והעבודה היוצרת ובין המשטר שמטרתו להפוך את ישראל ל"שווייץ" פיננסית של המזרח­ התיכון, ושבה ניתנת עדיפות להון על­פני העבודה כיוצרת הער­ כים של החברה . אין ספק כי בוני הקבוצות הראשונות ­ צעירים שנעתקו ממסגרות חייהם הקודמות על­ידי משבר לאומי ואישי חריף וביקשו לעצב מסגרות חיים חדשות שיהוו פיתרון ליחיד ולכלל היהודי ­ הבינו חיש­מהר כי המפעל הקיבוצי אינו יכול להתגשם ללא הון לאומי וקרקע לאומית, וכי אילו עמדו לבדם מייסדי הקבוצה מול משק הכספים והמדיניות הקרקעית הקפיטאליסטית, לא היו יכולים להקים את המפעל ההתיישבותי מעיקרו . התנועה הציונית, כמסגרת המדינית של העם היהודי המחדש את חייו הלאומיים, היוותה את זירת המאבק בין שתי גישות מנוגדות לגבי דרכי התקומה של עם ישראל בארצו ולגבי דמות החברה העתידה לקום בה . בקוטב האחד ניצבה התפיסה האומרת, כי היוזמה הפרטית תענה על הבל, ומשק הארץ יצמח מתוכה באורח סטיבי, בלתי מתוכנן, ללא התערבות המוסדות הלאומיים . בקוטב האחר ניצבה התפיסה שגרסה כי על ההון הלאומי­ציבורי להתערב בתהליכים המשקיים וליטול על עצמו את האחריות לבנין הארץ, 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא